מפגש עם המוזיקאית אביבה בראודה/ הילה קומם  



לא רק המוזיקה היפה והסוחפת של האופרה כרמן מרתקת את המוזיקאית והמפיקה אביבה בראודה לסיפורה של האופרה כרמן. הנובלה האפלה של הסופר הצרפתי פרוספר מרימה עברה עיבוד מעדן בדרכה להיות הליברית של האופרה מאת ג'ורג' ביזה, ועדיין לקח זמן רב עד שנמצאה הזמרת שהסכימה לשחק תפקיד כה "מופקר", ולקחו שנים עד שהאופרה זכתה להצלחה ולפופולאריות, הרבה אחרי מותו של המלחין.

"סיפורה של כרמן הוא סיפור התמודדותה של אישה עוצמתית בעולם שמדכא אותה", זהו סיפור של תפיסת האישה בעיני עצמה, סיפור על ציפור דרור ואדם חופשי בעולם שרוצה לסגור עליו", אומרת בראודה.
באופרה, כרמן עובדת במפעל לסיגריות - "סדנת יזע" ורבה עם אחת מהעובדות. היא נשלחת למאסר והחייל הצרפתי דון ג'וזה משגיח עליה, היא בורחת ומתאהבת בלוחם שוורים. דון חוזה מצליח לאתר אותה ומציע לה נישואין, וכשהיא מסרבת, הוא רוצח אותה.
במפגש שבו בראודה משוחחת עם הקהל, היא מביאה 4 פרשנויות בימתיות של ארבעה במאים גברים, שמציגים כל אחד מהם כרמן אחרת: כרמן תמימה, פתיינית, זונה ו"נחש".
דרך הפרשנויות השונות בראודה משוחחת עם הקהל על "כרמן" האופרה והאישה - כסמל ליחסים המורכבים בין המינים, האלימות כלפי נשים, המאבק לחופש והדיכוי.  

אביבה בראודה שרה עוד לפני שהתחילה לדבר, היא בעלת תואר שני במוזיקה וחינוך עם התמחות בניצוח מקהלות וחסרה לה רק התזה לסיום תואר שני נוסף במוזיקולוגיה. בראודה, בעלת " VIVACE - בית ספר למוזיקה", העלתה הפקות של כרמן ושל מחזות זמר אחרים עם מקהלות ילדים, נוער ומבוגרים במסגרות שונות. במקביל לקריירה ארוכה בהוראה, הוראת פיתוח קול ובניצוח מקהלות, פתחה משרד הפקות יצירתיות בשם Vivent. לפני הקורונה החליטה להחיות שוב את מפגשי מוזיקה, שקיימה לאורך השנים והפעם בסלון ביתה, במסגרת המיזם "ויואצ'ה בסלון" בשער אפרים.
המפגש יהיה מול קהל מצומצם בהתאם לתו הסגול ובמקביל גם בזום.

ספרי לי על המפגש הראשון שלך עם האופרה?
אחרי השירות הצבאי החלטתי ללמוד מוזיקה במכללת לוינסקי, במדרשה למוזיקה. מוזיקה תמיד משכה אותי כמו גם ללמד ולהדריך, ושם היה בדיוק מה שחיפשתי - לעסוק במוזיקה וגם ללמד. בתקופת הלימודים, המורה לפיתוח קול ביקשה ממני לשיר את האריה הידועה ״האהבה - ציפור חופשייה היא״. היא ספרה לי בקצרה את קווי העלילה ושל האופרה. סוקרנתי מאוד ומיד חיפשתי עוד מידע. ראיתי את האופרה בווידאו - צפיתי מרותקת: מהסיפור, המוזיקה והקסם הזה שמייד חדר אליי עמוק ללב ולנשמה.

כמו כל סרט, מחזמר או אופרה מעולה, אני לא יכולה להפריד את הסיפור מהמוזיקה או את המוזיקה מהסיפור. הכול כתוב כל כך מדוייק, המוזיקה והסיפור מזינים זה את זה וברגע שמפרידים ביניהם,  ביניהם יחסר מימד שלם וההנאה תהיה חלקית בלבד. כי השלם במקרה הזה, הוא גדול הרבה יותר מסך חלקיו. 

ראיתי עשרות ביצועים של האופרה עצמה, של עיבודים שלה ושל הצגות או סרטים שנעשו בעקבותיה, צפיתי כקהל ב 2-3 הפקות שהועלו בארץ במשך השנים,. עם זאת החוויה הכי עוצמתית שלי עם האופרה הייתה כשהשתתפתי עם מקהלת הילדים עליה ניצחתי בהפקה של המטרופוליטן אופרה של ניו-יורק, ההפקה הועלתה באופרה הישראלית בתל-אביב. במשך שלושה שבועות וחצי הופענו 21 פעמים. גם הבת שלי שירה שרה אז במקהלה וזה עוד יותר העצים את החוויה. היה קסום, מעניין וכל כך מעשיר להיות חלק מאחורי הקלעים של אופרה מיוחדת כזו. 

מהי החוויה העוצמתית הראשונה, שאת זוכרת מעולם המוזיקה?

אני נפעמת מהרבה מאוד סוגים של הפקות מעולות בתחומים שונים - תיאטרון, קולנוע, אופרה, מחזות זמר, קונצרטים, מופעים, קריאה של ספרים מעולים, תערוכות מיוחדות, שירה - בין אם אני קוראת או נוכחת ב״ערב קריאה״ וכדומה. 

הזיכרון הראשון שלי הוא מגיל עשר בערך כאשר בקיץ אחד, אבא שלי אמר לי שמקרינים סרט מעניין בטלוויזיה ושווה לי לצפות בו, אז כהרגלינו - סובבנו את הטלוויזיה למרפסת, הכנו אבטיח, גבינה בולגרית והמון קרח בקנקן המים, ואז התחיל. הסרט, ששינה את כל מה שידעתי לפניי, ופתח את כל הסקרנות שלי לעולם המוזיקה אחרי. זה היה הסרט: סיפור הפרברים עם המוזיקה האלמותית של ליאונרד ברנשטיין. 

בעקבות הסרט הזה התחלתי לצלול עמוק ולהשתכר ממש ממחזות זמר - מה לעשות, אני ״פריקית״ של סיפורים מרתקים ושל מוזיקה מעולה. זה נכנס לי עמוק עמוק לנשמה. 

חוויה עוצמתית אחרת זכורה לי מגיל 17. אז עוד ממש שנאתי(!) אופרות, וזה היה ברור שכך יהיה כי פה ושם שמעתי חלקיקי אריות ברדיו או בתקליט - בלי להבין כלום.  ההורים של חברה קרובה שלי הזמינו אותי להצטרף אליהם לקונצרט בקיסריה. מייד הסכמתי, ושמחתי מאוד. אבל, ככל שהתקרבנו לקיסרייה הבחנתי בשלטי ענק שמבחינתי, בימים ההם, בישרו שהרע מכל עומד להגיע - הם לא לוקחים אותי לקונצרט אלא לאופרה! אבוי! מה עושים?  לא הייתה לי ברירה והכנתי את עצמי לסבל נוראי. אבל אז קרה דבר מופלא. נכנסנו למתחם ההופעה בקיסריה. ראיתי המון אנשים, בגילים שונים. באזור ההתכנסות היו שחקנים ולוליינים. משם נכנסנו לאמפיתיאטרון עצמו, ועל הבמה ראיתי תפאורה מהממת של נשף ומעליה כתוביות המכריזות על כך שעוד מעט נתחיל בצפייה באופרה ״לה טרוויאטה״. 

וואו. כל ההתנגדויות שלי הוסרו ונמסו לחלוטין כאשר התחיל הנשף הגדול על הבמה ושמעתי את השירה האלוהית של ״ליביאמו״. עשרות זמרות וזמרים, תזמורת ענקית, כתוביות שמתרגמות את המילים ומאפשרות להבין את העלילה וזאת למול שקיעה מרהיבה בחוף קיסריה בדיוק ברגע הנכון בנשף. 

ישבתי נפעמת, נרגשת ומאז התאהבתי. אני אוהבת לשיר, לצפות וללמד אופרות. וגם מחזות זמר.  

יום ה' 25.3 בשעה 20:30
"ויואצ'ה בסלון" בשער אפרים – מספר מקומות מוגבל (כתובת תימסר לרוכשים)
ושידור ישיר בזום. המחיר 35 שקלים לכולם בטל. 054-490-5733

 

חפש באתר
טואול - בניית אתרים