שיר:
ואלה דברי רחל בבוא לאזניה כי שמה נזכר לתהלה במכתבי העתים/ רחל מורפורגו
אוֹי לִי תֹאמַר נַפְשִׁי, כִּי מַר לִי מַר,
טָפַח רוּחִי עָלַי וָאֶתְיַמָּר.
שָׁמַעְתִּי קוֹל אוֹמֵר: שִׁירֵךְ נִשְׁמָר,
מִי כְמוֹתֵךְ רָחֵל לוֹמֶדֶת שִׁיר?
רוּחִי יָשִׁיב אֵלַי: רֵיחִי נָמַר,
גּוֹלָה אַחַר גּוֹלָה, עוֹרִי סָמַר,
טַעְמִי לֹא עָמַד בִּי, כַּרְמִי זֻמַּר,
מִכְּלִמּוֹת אֶפְחָד, לֹא עוֹד אָשִׁיר.
אֶפְנֶה צָפוֹן דָּרוֹם קֵדְמָה וָיָמָּה.
דַּעַת נָשִׁים קַלָּה, לָזֹאת הוּרָמָה.
אַחַר כַּמָה שָׁנִים, הֵן עַתָּה לָמָּה
יִזְכֹּר מִכֶּלֶב מֵת כָּל-עִיר כָּל-פֶּלֶךְ?
הִנֵּה הָעֵד יָעִיד תּוֹשָׁב וָהֵלֶךְ
אֵין חָכְמָה לָאִשָּׁה כִּי אִם בַּפֶּלֶךְ.
נֵפֶל אשת יעקב מורפורגו ה’תר"ז, 1847