שיר:
פְּסִיעָה/ פנינה נדיבי

 

חָפְשִׁיִּים! חָפְשִׁיִּים!

זָעֲקוּ בָּרְחוֹבוֹת.

 

הַחִיּוּךְ הָרָחָב נִמְרַח,

הָעֵינַיִם צָהֲלוּ,

הַיָּדַיִם כְּמוֹ בִּקְּשׁוּ נָקָם.

 

וְאָז, בִּכְנִיעָה בִּלְתִּי מֻסְבֶּרֶת

חָזְרוּ לַמִּסְגְּרוֹת,

מְסַדְּרוֹת אֶת בִּגְדֵיהֶן

מְשַׁנְּנוֹת אֶת סְפוּרֵיהֶן,

מְמַלְמְלוֹת   שִׁירִים נוּגִים.

 

שָׁנִים חָלְפוּ.

הַפָּנִים הִלְבִּינוּ,

הַלָּק כְּבָר לֹא הֶאֱדִים.

 

בְּצַעַד מָלֵא אֹמֶץ

הֵחֵלּוּ לִפְסֹעַ

לְמָקוֹם שׁוֹנֶה,

לְמָקוֹם אַחֵר,

לְשָׁם.

 

 

חפש באתר
טואול - בניית אתרים