שיר:
קולות מן הלב  / אסתר קאפח

 

לוּ אֲנִי חַי אֲזַי אָכַלְתִּי גַּרְעִין,

מִפְּנֵי הַדּוֹרֵס הַבַּז הַמְּנֻמָּר

הַמְּעוֹפֵף עָלַי הָיִיתִי נִזְהָר,

מִתְחַבֵּא בְּמַרְבַד לוֹטוּס מַכְסִיף

הַפּוֹרֵחַ בֵּינוֹתָיו חֲבַלְבַּל מַלְבִּין.

 

לוּ אֲנִי רוּחַ אֲזַי הִקְצַפְתִּי גַּלֵּי הַיָּם,

בָּחַשְׁתִּי חוֹל רַךְ עָטוּר זַנְבוֹת אַרְנָב,

פִּלַּסְתִּי דֶּרֶךְ בְּסֶלַע עָטוּף רֹתֶם,

נוֹשֵׁק עַכְנַאי שָׂרוּעַ וְשָׁרַקְתִּי שִׁיר

עֵת כָּבַשְׁתִּי רַגְלִית אֶת כּוֹבַע הַנָּזִיר.

 

לוּ אֲנִי אֲנִי אֲזַי שָׁכַבְתִּי עַל שְׁטִיחַ גַּעְדָּה,

לִפְקוֹח עֵינַיִים, אָזְנַיִם וְאַף קָטָן לְהָרִיחַ,

לִשְׁמוֹעַ קוֹל אֵיתָן, קוֹל הַגָּל, קוֹל צִפּוֹר,

קוֹל הָאָטָד בֵּין הָעַדְעָד הַסָּגוֹל בִּגְדּוֹר,

וְקוֹלוֹת מִן הַלֵּב, הַלֵּב הַנִּתָּן בְּמַתָּנָה.

 

 

חפש באתר
טואול - בניית אתרים