תערוכת דסי רביד  בחאן אשקלון/ מארי רוזנבלום

 

שלושה אומנים פגשתי בחאן באשקלון.

 

שלושה יוצרים נפלאים. שניים מהיוצרים מציגים עתה את תערוכותיהם והאחרונה חביבה, דסי רביד, תציג תערוכתה בהמשך.

 

האוצרת הוותיקה, חנה רביב הינה בעלת ידע נרחב, רבת פעלים.

 

ראשית, רואה לעצמי חובה לספר בכמה מילים על אותו מבנה מיוחד- החאן באשקלון.

 

החאן שוכן בכיכר העצמאות. הוא מבנה בעל ערך תרבותי והיסטורי. נוסד בתקופה הממלוכית במאה ה-14. מכיל אלמנטים מתקופות היסטוריות שונות- סמל להיסטוריה ארוכת השנים של אשקלון. בעבר שימש כמסגד הגדול של העיירה מג'דל.

 

מבנה החאן מהווה מונומנט מרכזי בלב מתחם עירוני שוקק ויוצר את הקשר בין החדש לישן ונותן אוירה אורבנית מיוחדת במינה.

 

כיום מוצגות במתחם תערוכות אומנים בתחומים רבים, מתחלפות. כמו כן מתקיימות בו סדנאות בניצוחה ואחריותה של חנה רביב .

 

 

 

פגשתי אותם, אחד אחד ובאה קנאתי והתיישבה לה בליבי כל אותו יום נפלא שעברתי במחיצתם.  היצירות, האהבה הטוטאלית לעשייה וביחוד המורה הזה שכבר הזכרתי אותו בעבר. מלווה, מדריך וחבר – אלי צרפתי אומן ברמ"ח אבריו ואדם נפלא מעל לכל אלה.

 

 

 

בואו להיפגש עם דסי רביד.

 

 

 

יש בה משהו מן המלאכיות. רוך ושלווה ושקט פנימי כזה שמכניס אותי להקשבה מלאה מחד והסחת הדעת והתבוננות בשלווה שבה, מאידך.

 

גם חיוכה רך ודיבורה שוטף.

 

 

 

רביד מציינת על עצמה :

 

 "ציור עבורי הוא שפה בקו , כתם צורה וצבע. זוהי שפה שאין בה טעות, נכון או לא נכון, זוהי דרך לומר את מה שאני קולטת, מרגישה, מבינה ומביעה. זוהי דרך להביע את עצמי."

 

 

 

חברת קיבוץ גברעם

 

 

 

למדה מורים לאומנות ותרפיה באומנות. לימודי ציור אצל אריה רוטמן, אילנה סלע, פנינה בן גל , בני שמש ואלי צרפתי.

 

עבדה כמטפלת באומנות במשך 20 שנה בבית חולים ברזילי לילדים נפגעי חרדה במרכז החוסן של המועצה האזורית אשקלון.

 

במשך שנים רבות תומכת ומלווה ילדים ומבוגרים עם צרכים מיוחדים.

 

זכתה בפרסים רבים והשתתפה בתערוכות רבות.

 

 

 

מכרה בתערוכה אחת תשעה ציורים וכן תרמה עוד כמה ציורים. גודל הציורים ממוצע  73/103 . מציירת בצבעי אקריליק וטכניקה מעורבת של גירים, עפרונות על בד.

 

 

 

ילידת תל אביב. מגיל צעיר נחשפה ליצירה ואומנות. לא זנחה את הציור במשך כל ימי חייה. עיטרה עלונים, תפאורות ועוד.

 

חברת אגודת האומנים והפסלים באשקלון וסביבתה.

 

"בציוריי העכשוויים אני עובדת בביתי מתוך עולמי הפנימי והטיפולי. אני נוהגת להניח קו כתם או צורות להביט בהם מכיוונים שונים ומבין הקווים אני בונה לי את הסיפור שנולד בקו כתם וצבע. הציורים אינם מתוכננים מראש אלא נבראים מתוך הבד, מפתיעים ומביאים לי שמחה וחיוך של בריאה מחדש."

 

מעט על הציורים ואופן העבודה של היוצרת:

 

" -עבודת הדמות האפורה נבראה מתוך התבוננות בכתמי צבע וקווים שסומנו וצוירו בין פיסות קקטוס יבש.

 

אנחנו (משפחתנו) נוהגים לעיתים קרובות לתור ברגל את הארץ לרוחבה ולאורכה.

 

 

 

באחד הטיולים בנחל שפר, אשר בגליל, ליקטנו, כדרכינו, חומרי טבע יבשים. את עלי הקקטוס הדבקתי על גבי הקנווס ומרחתי בג'סו. חיזקתי מספר קווים.

 

 

 

התבוננתי בקנווס וסובבתי אותו. כך חזרתי על התהליך עוד פעם, פעמיים, כשכל פעם אני עובדת על הבד מכיוון שונה.

 

לפתע הביטה מתוך הבד דמות שהובילה אותי לחזק אותה בעוד מספר פרטים וקווים.

 

 

 

פתאום הייתה לה נוכחות. בתחושתי היא נבחרה להישאר.

 

 

 

 

 

- הדמות עם המטפחת נבראה מאחורי המטפחת, בזמן הסגר הראשון. אולי אף היה כאן משהו מהתת מודע הקשור למסכה.

 

בעת עבודתי אני נוהגת להשתמש בנייר עטיפת סנדוויצ'ים.

 

אין לי פלטה לערבוב צבעים.

 

 

 

לעיתים נשאר על הנייר צבע שחבל לי לזרוק..

 

 

 

הפעם, בציור הזה השתמשתי בצבע שנותר על נייר הפרגמנט. העברתי לבד הקנווס בצורת הדפס -  הנחתי את נייר הפרגמנט עם צבעי הציור הקודם על הבד והרמתי את נייר הפרגמנט.

 

תהליך שחזרתי עליו מספר פעמים. הבטתי בבד מכיוונים שונים, משכתי מספר קווים, לפתע התבהרה לי מטפחת כשבאחד המקומות שלה.

 

נברא קשר איתן.

 

הדמות נחשפה וצמחה מתוך המטפחת חוזקה וקיבלה נוכחות צבעונית."

 

 

 

כמה נפלאה מלאכתה.

 

 

 

 

חפש באתר
טואול - בניית אתרים