עיר הנבטים שבטה
בלפור מור


 צילום: ד"ר  אילן אבקסיס 

 


לאחר יומיים גשומים מאוד ותשעה חודשי קורונה תפשנו אומץ, יצאנו מוקדם בבוקר מפרדס חנה כרכור ושמנו פעמינו לגן הלאומי בשבטה. הגן הוא אתר מורשת עולמית שמציג לראווה שרידים מרשימים של עיר ביזנטית, שהתקיימה בלב אזור מדברי ללא מקורות מים טבעיים. כך כתוב בדף רשות הטבע והגנים על האתר. מזג האוויר החמים ושמש הבוקר המלטפת הנעימו לנו את דרכנו. הצבע הירוק תפש את מקומו של צבע הקיץ הצהוב בשדות. בכביש 211 בנסיעה מערבה עצרנו להתלהב בצומת אשלים מתחנת הכוח המופעלת על ידי מראות  המופנות אל מראה ענקית בקצה מגדל גבוה שמקרין את אורו המוחזר בעוצמה רבה ובהיקף גדול.

"שבטה הייתה כפר נבטי משגשג על דרך הבשמים. תושבי במקום התפרנסו מחקלאות תוך ניצול מיטבי של כל טיפת מים, באופן המעורר התפעלות גם בימינו. תושבי שבטה חיו בתקופה הרומית והביזנטית. הם עברו תהליך ניצור כמו רוב האימפריה הביזנטית. הכנסיות המרשימות שתראו הן עדות מאלפת על תהליך ההתנצרות האיטי והמרתק שעבר עליהם." קיבל את פנינו מדריך הטיול ד"ר אילן אבקסיס, מומחה להיסטוריה מקראית, שכתב את הדוקטורט שלו על רציחות פוליטיות בתנ"ך ובמזרח הקדום. את ידיעותיו הוא מעביר בהסכתים המתמקדים בנושא הנ"ל, בישו ובנצרות הקדומה כגון: 'דברי הימים', 'דבר היום' ו'למה שבתקני'?

https://m.facebook.com/profile.php?id=168705933172242&ref=content_filter

הכניסה לעיר העתיקה והנטושה הרשימה מאוד. רחוב ראשי רחב הבחנתי בעיר מתוכננת היטב עם תעלות מים המובילות לבתים מבור האגירה הגדול, בתי מגורים, אורוות לסוסים, כנסיות וגת לדריכת הענבים.

"שבטה הייתה כפר נבטי משגשג על דרך הבשמים. תושבי המקום התפרנסו מחקלאות תוך ניצול מיטבי של כל טיפת מים, באופן המעורר התפעלות גם בימינו. יש באזור גם מטעי זיתים גדולים שמושקים ממי תהום מליחים(פוסילים) שהצטברו לפני הרבה עשרות מיליוני שנים כשהנגב היה גשום ועתיר בנהרות שוצפים. מאגרים אלה התייבשו ולא מתחדשים כמובן"  הסביר לנו אילן המדריך.

בשנת 638 הגיע הכובש המוסלמי, והחל תהליך התאסלמות, שגם לו יש עדויות בשרידי העיר. הביקור בעיר, שהזמן קפא בה מלכת משלב הכרות עם עובדי אלילים, נוצרים ומוסלמים, חקלאות משגשגת, סחר בינלאומי, הנדסה מרשימה, ידע הידרולוגיה מעורר התפעלות, והרהורים נוגים על תהילת עולם החולפת לה. מיקומה הנידח והבודד בהשוואה לישובים נבטים אחרים שאנחנו מכירים בארץ כמו: עבדת, ממשית וחולות חלוצה, שמר עליה מפני שודדי עתיקות ומפני שימוש משני באבני העיר.

"בשל סיבות שונות, שהראשית היא שינויי אקלים והירידה בכמות המשקעים, העיר ננטשה לאטה, עד שגוועה ומתה. האחרון כיבה את האור" סיכם אילן את הביקור ביציאתנו מהעיר הנבטית.

'כך חולפת תהילת עולם. מעניין מה תביא עמה הקורונה'. הרהרתי לעצמי.

 

 

חפש באתר
טואול - בניית אתרים