מסה:
לכתוב ארוטיקה/ שחף ויאר


חלק מהכתיבה הסיפרותית שלי היא כתיבה ארוטית. אני שלם עם זה. הארוס הוא בבסיס החיים, כוח היצירה ניזון ממנו בודאות. הקירבה האטימולוגית בין יצר ליצירה ברורה.

לכתוב ארוטיקה בהבדל מפורנוגרפיה זה לא לכתוב על אקט מיני או אודות הרפתקאותיהם המפותלות של אברי הרביה המעורבים במעשה. אירוטיקה איננה עוסקת ב"החפצה" של אברים אינטימיים (או אנשים) !
יש לומר זאת בפרוש: מעשה מיני איננו פעולה הדדית מכנית של אברי רביה. מין זה דבר שקורה במוח. במוחם של המשתתפים במעשה המיני, במוחו של הכותב, ולבסוף בתודעת הקורא. לא לערב את התודעה בסיפור ולהשאר במישור הפיסי זה חסר טעם. זו "נקרופיליה" ספרותית או - פורנוגרפיה.

ארוטיקה וכתיבה ארוטית מתקימים במרחב סיפרותי בו ניתן מקום מרכזי לבני אדם וליחסים ביניהם.

עבורי ככותב (לא רק בכתיבה ארוטית) - יחסים ואנשים הם הנושא. לפעמים המעשה המיני הוא השיא העלילתי ולפעמים רק סיבה או רקע להתרחשות (או להתרגשות) אך לעולם לא המרכז (אחרת זה משעמם). אין בהכרח צורך באקט מיני ממשי בסיפור – לפעמים מספיק שהדמות מפנטזת אודותיו, משתוקקת לו, או מקווה, לעיתים אולי נקלעת לאקט אוטו-ארוטי מלבב...

המתח הסיפורי בעלילה ארוטית טובה (לא זולה) הוא דווקא בקונפליקטים ובאינטרקציה בין הדמויות המביאה לאינטימיות, לפעמים למעשה המיני עצמו או להמנעות ממנו. ושיהיה ברור - אפילו המנעות מסקס זו ארוטיקה: גם אכזבה, היסוסים ותסכול מיני הם מקור לא אכזב לכתיבה ארוטית טובה.

חפש באתר
טואול - בניית אתרים