שיר:
עֲלֵי הַסּתָיו/זָ'אק פּרֶבֶר מצרפתית יעקב שקד

 

אוֹה, אֲנִי מְבַקֵּשׁ, אַל תִּשׁכְּחִי אֶת

יְמֵי הָאוֹשֶׁר, כּשֶׁהָיִינוּ זוּג

אָז, כּשֶׁהַחַיִּים הָיוּ יָפִים כֹּה,

וְהַשֶּׁמֶשׁ הָיתָה חַמָּה עוֹד יוֹתֵר.

 

עֲלֵי הַסּתָיו, אֲנִי גּוֹרֵף בְּשֶׁקֶט

אַתּ רוֹאָה, לֹא שָׁכַחתִּי אוֹתָך.

עֲלֵי הַסּתָיו וְזִכרוֹנוֹת, כָּך בְּשֶׁקֶט

יַחדָּיו גּוֹרֵף, עִם כָּל הַחֲרָטוֹת.

 

רוּחַ צפוֹנִית אוֹתָם נוֹשֵׂאת אָז,

בְּלַילָה קַר שֶׁל שִׁכְחָה.

רְאִי, אֲנִי לֹא שׁוֹכֵחַ,

אֶת הַשִּׁיר שֶׁאַתּ שַׁרתּ לִי אָז.

 

זֶה שִׁיר שֶׁאוֹהֲבִים הֵן שׁנֵינוּ,

אוֹתָך אוֹהֵב, אוֹהֶבֶת אַתּ,

בְּיַחַד כָּך, חָלפוּ שׁנוֹתֵינוּ

בְּאַהֲבָה, אֲנִי וְאַתּ.

 

אֲבָל הַחַיִּים, הֵם הִפרִידוּ

בֵּין הָאוֹהֵב, לַאֲהוּבָה.

וְהַיָּם בַּחוֹל מוֹחֶה, כָּל זֵכֶר

לְאוֹהֲבִים, שֶׁנִּפרְדוּ.

 

עֲלֵי הַסּתָיו, אֲנִי גּוֹרֵף בְּשֶׁקֶט

עִם זִכרוֹנוֹת וַחֲרָטוֹת,

אַך אַהֲבָתִי, מסוּרָה, שׁוֹתֶקֶת,

מְחַיֶּכֶת רַק בְּרוֹב תּוֹדוֹת.

 

אֲנִי אוֹהֵב אוֹתָך, אַתּ יָפִית כֹּה.

אֵיך תִּרצִי אִם כֵּן, שֶׁאֶשׁכָּחֵך?

הַחַיִּים אָז הָיוּ הֵן יָפִים כֹּה,

וְהַשֶּׁמֶשׁ הָיתָה חַמָּה עוֹד יוֹתֵר.

 

רֵעָה מְתוּקָה לִי הָיִית,

נוֹתַר לִי רַק לְהִתחָרֵט,

וְהַשִּׁיר הַהוּא שֶׁשַּׁרתּ לִי

בְּאָזנָי מִתנַגֵּן תָּמִיד.

 

Les feuilles mortes

 

Jacques Prévert

 

Oh ! je voudrais tant que tu te souviennes
Des jours heureux où nous étions amis.
En ce temps-là la vie était plus belle,
Et le soleil plus brûlant qu'aujourd'hui.

Les feuilles mortes se ramassent à la pelle.
Tu vois, je n'ai pas oublié...
Les feuilles mortes se ramassent à la pelle,
Les souvenirs et les regrets aussi

Et le vent du nord les emporte
Dans la nuit froide de l'oubli.
Tu vois, je n'ai pas oublié
La chanson que tu me chantais.

C'est une chanson qui nous ressemble.
Toi, tu m'aimais et je t'aimais
Et nous vivions tous deux ensemble,
Toi qui m'aimais, moi qui t'aimais.

Mais la vie sépare ceux qui s'aiment,
Tout doucement, sans faire de bruit
Et la mer efface sur le sable
Les pas des amants désunis.

Les feuilles mortes se ramassent à la pelle,
Les souvenirs et les regrets aussi
Mais mon amour silencieux et fidèle
Sourit toujours et remercie la vie.

 

Je t'aimais tant, tu étais si jolie.
Comment veux-tu que je t'oublie ?
En ce temps-là, la vie était plus belle
Et le soleil plus brûlant qu'aujourd'hui.

Tu étais ma plus douce amie
Mais je n'ai que faire des regrets
Et la chanson que tu chantais,
Toujours, toujours je l'entendrai !

 

 

 

 

  • ז'אק פּרֶבֶר (Jacques Prévert 1900-1977) נמנה עם גדולי משורריה של צרפת. שירו 'עלי הסתיו' (Les feuilles mortes) נכנס כבר מזמן להיכלות הנצח, הן של השירה והן של הזימרה. אף כי אינו מחורז, יש בו נגינה פנימית מהודקת, ומשטר קפדני של מקצב, הטעמה ומשקל. תרגמתי אותו על פי אלה, כך שהשיר בעברית מתאים במדוייק לְשירה על פי המנגינה הכל כך מפורסמת. בכתובת הוידאו https://www.youtube.com/watch?v=WFy9j5k89x0

שר את השיר איב מונטאן - ללא ספק המבצע המוכר ביותר של השיר הזה. איב מונטאן נמנה עם גדולי הפרפורמרים, והביצוע שלו מפליא את האוזן אף כי הוא שר בו אַ-קאפלה.

 

כן, 'עלי הסתיו' נמנה עם השירים המצליחים בכל הזמנים והושר ומושר בפי זמרות וזמרים רבים. ברור שאין בכך כדי להמעיט כהוא זה מאיכותו הפואטית של השיר היפה והמריר הזה. דברים כאלה רק מקרבים את הרבים לשירה הטובה. יש להזכיר גם את ז'וזף קוסמה (Joseph Kosma) שהעניק לשיר הזה את המנגינה הקסומה.

 

 

 

 

 

חפש באתר
טואול - בניית אתרים