על הסדרה הלבנונית "אל חייבה"/ יוסף כהן אלרן
שחקנים: נדין נג'איים וטאים חסן.
ביים: סאלם אלבקראווי
ב"נטפליקס" מצויה, זה לראשונה, הההפקה הלבנונית של הסדרה "אל חייבה", דהיינו "היוקרה", ומככבים בה בתפקידים ראשיים טאים חסן, גבר מסוקס ומרשים, ונדין נג'איים, שהייתה מלכת היופי של לבנון ונפצעה קשות בהתפוצצות שארעה בחודש אוגוסט השנה בבירות, וביים סאלם אלבקראווי, ככל שצלחתי לבטא את השם. זהו סיבוב ארוך ומפתיע של סדרה לבנונית, שנרכשה על ידי חברה אמריקאית והגיעה בסוף דרכה לישראל. אכן סיבוב שלם, מעבר לכך שזו הרגשה מיוחדת לראות יצירה שנעשתה מעבר לגדר והמציגה את תפיסת החיים שלה, לפחות באותה אחוזה הררית. כל זאת בנוסף לכך שיש בי איזו חיבה משנים טובות יותר לארץ הזו של הגבעות ושל הארזים -- שנות "הגדר הטובה" שהייתה, והמדינה האחרת שיכולנו לגעת בה בקצה הרחוב של מטולה.
נדין, היא עלייה בסדרה, מאסה בחיים שהיו לה בקנדה עם בעלה אך די מאשימה את עצמה בכך, לפי כך טורחת להביא אותו, לאחר שמת בטרם עת לקבורה בלבנון, על פי צוואתו. לאחר פרידתה מהארץ ההיא הגיעה ללבנון מולדת בעלה עם בנם, ומתברר שקבורתו תהיה בין קברות המשפחה, ליד האחוזה הגדולה שעל ההר, ליד הגבול המשותף של לבנון וסוריה. המקום נראה פסטורלי ומפתה, אך עלייה חשה את מוזרותם בעיניה של האנשים השונים. אלא שהאירועים כבר סחפו אותה אל תוכם – היא מוסעת לאחר כבוד אל האחוזה, ומתסבר עד מהרה כי בהעדרו של אב שולטת שם ביד קשה האם המבוגרת, שכולם חשים אליה יוקרה רבה ועושים ללא עוררין כדבריה. היא נתקלת בה לראשונה, ודבר ממה שהתחנכה אליו בארץ המערבית שבה גדלה לא תאם את ההתנהגות שהיא נתקלת בה. אך מעבר לכול, עד מהרה היא מבינה כי אין בדעתה של הסבתא לוותר על נכדה. כאן מתחיל הסיפור, דבר שמרתק את עלייה אל המקום עד שתימצא הדרך ליציאתה מכלאה יחד עם בנה. נותר לה אכן לכלוא עצמה שם באם תרצה ובאם לא, והיה עליה ללמוד, והיה עליה להבין, והיה עליה להתמודד ולהתרגל שהיא בין היתר נאהבת על ידי הגבר ששמו ג'בל (הר), כשם בנה, כשם השושלת כולה. ושהוא רוצה בה, ושולט אחרי אמו על ההר, גם בכוח הנשק ובכוח המיליציה שבפיקודו כנגד אויביו שרוצים ונלחמים על האדמה כשמתעורר צורך בכך.
למרות המשיכה שיכולה הייתה מדרך הטבע להתעורר בין גבר ואישה נאים וגאים, אינם מוצאים דרכם זה אל זו, ביחוד מול התנהגותה המרדנית ותוכניותיה ומול גילוייה עליו, ומול רצונותיו שנראו לה תובעניים ואפילו כוחניים, דברים ששניהם היו צריכם לסגת מהם מעט. אך יותר סבלה מכך האם, שמישהי באה לפתע ומערערת על שלטונה, ואילו בנה, ראש המשפחה, שנכבש ביופיה של זו, שלמד לחבב את בנה, הנכד השמור מכול, מתגמש, אם לא נכפף לרצונה, ושמא לגחמותיה של זו על אף מה שחשה במלכודתה. גם נוהגיו כלפי חוץ, כמי שניהל את המקום על אנשיו, עובדיו, שומריו ולוחמיו, כן לוחמיו, כנגד האיומים של בעלי שררה אחרים שהתחרו על יוקרתם ועל ההרץ כל אלה לא עלו כאחד עם החינוך שנספג באישיותה של עלייה בקנדה, ועם רצונה הבסיסי לקחת את בנה עמה בדרך כלשהי ולשוב לשם, כדי לחיות את החיים שהכירה.
אבל הזמנים חולפים והיא למדה את דרכיו של ג'בל האיש, כמו שהוא למד להכיר את הדרכים שלה. היא מחנכת אותו והוא מחנך אותה. והם עושים דרכם, אולי מבלי שעדיין יבינו זאת, בקשיים ולאט, פסיעה אחר פסיעה, האחד לקראת השני. ביחוד נוכח המאמצים היחסיים שהיה עליו לעשות כדי שלא תעזוב, גם הצורך לעתים לעמוד מול אמו על אף כעסה עליו, כדי שעלייה אהובתו תמצא אליו ואל המקום את דרכה ותישאר שם, ואלי בסוף הדרך תבוא ותעמוד לצדו.
על אף היות השפה המדוברת היא ערבית ויהיו מי שיוותרו בשל כך על הסדרה, ולמרות מוזרות העניין בעצם הצפייה בסדרה שצולמה בלבנון שעכשיו היא ארץ אויב שכנה, התרגום לעברית ברור והסדרה אינה נופלת מסדרות טובות אחרות המופקות בארצות רחוקות מעבר לים, שאנו רגילים אליהן, ההפקה יפה והבימוי טוב ולא ניכר בה חיסכון כלשהו. לפי כך ארשה לעצמי להמליץ לראותה, גם אם יש אצל חלק מאתנו רתיעה מסוימת לצפות בה, לפחות בשל המצב הפוליטי בו אנו מצויים עם המדינה הזאת.
______________
