סיפור תלמודי:
מדוע נבראו השקצים והרמשים/סדר אליהו רבה, א.

 

 

[אָמַר אֵלִיָּהוּ]: פַּעַם אַחַת הָיִיתִי מְהַלֵּךְ בִּכְרַךְ גָּדוֹל שֶׁבָּעוֹלָם וְהָיְתָה שָׁם תִּשְׁחֹרֶת.

 

תְּפָסוּנִי וְהִכְנִיסוּנִי לְבֵית הַמֶּלֶךְ.

 

בָּא אֵלַי חַבָּר אֶחָד וְאָמַר לִי: סוֹפֵר אַתָּה?

 

אָמַרְתִּי לוֹ: מַה שֶּׁהוּא.

 

אָמַר לִי: אִם תֹּאמַר לִי דָּבָר זֶה שֶׁאֲנִי אוֹמֵר לְךָ – לֵךְ לְשָׁלוֹם.

 

אָמַרְתִּי לוֹ: אֱמֹר.

 

אָמַר לִי: מִפְּנֵי מָה בָּרָא אֱלֹהִים שְׁקָצִים וּרְמָשִׂים?

 

אָמַרְתִּי לוֹ: אֱלֹהִים דַּיָּן הוּא, אֱלֹהִים קָדוֹשׁ, צַדִּיק וְחָסִיד וֶאֱמֶת הוּא לְעוֹלָם וּלְעוֹלְמֵי עוֹלָמִים,

 

וּמַכִּיר בְּרֹאשׁ וּבְסוֹף,

 

וּמַגִּיד מֵרֵאשִׁית אַחֲרִית,

 

וְצוֹפֶה לְטוֹבָה וְאֵינוֹ צוֹפֶה לְרָעָה,

 

וּבְחָכְמָתוֹ וּבִתְבוּנָתוֹ בָּרָא עוֹלָמוֹ וֶהֱכִינוֹ,

 

וְאַחַר כָּךְ בָּרָא אֶת הָאָדָם וֶהֱבִיאוֹ לָעוֹלָם,

 

וְלֹא בְּרָאוֹ אֶלָּא עַל מְנַת שֶׁיַּעַבְדֶנּוּ בְּלֵבָב שָׁלֵם,

 

וְיִמְצָא קֹרַת רוּחַ מִמֶּנּוּ וּמִתּוֹלְדוֹתָיו הַבָּאוֹת אַחֲרָיו עַד סוֹף כָּל הַדּוֹרוֹת.

 

וְכֵוָן שֶׁפָּרָה וְרָבָה – זֶה עוֹבֵד לַחַמָּה וְלַלְּבָנָה וְזֶה עוֹבֵד לְעֵץ וָאֶבֶן,

 

וּבְכָל יוֹם וָיוֹם מִתְחַיְּבִין כְּלָיָה לְפָנָיו.

 

כְּשֶׁהוּא חוֹזֵר וּמִסְתַּכֵּל בְּכָל מַעֲשֵׂי יָדָיו שֶׁבָּרָא בְּעוֹלָמוֹ,

 

אוֹמֵר: לָאֵלּוּ חַיִּים וְלָאֵלּוּ חַיִּים,

 

לָאֵלּוּ נְשָׁמוֹת וְלָאֵלּוּ נְשָׁמוֹת,

 

לָאֵלּוּ אֲכִילָה וּשְׁתִיָּה

 

וְלָאֵלּוּ אֲכִילָה וּשְׁתִיָּה

 

– הֲרֵי הֵם חֲשׁוּבִים כִּבְהֵמָה וּכְחַיָּה

 

וְכִשְׁאַר שְׁקָצִים וּרְמָשִׂים שֶׁבָּרָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה.

 

מִיָּד נִתְקָרְרָה דַּעְתּוֹ וְאֵין מְכַלֶּה אוֹתָם.

 

הָא לָמַדְתָּ, שֶׁלֹּא נִבְרְאוּ שְׁקָצִים וּרְמָשִׂים בָּעוֹלָם אֶלָּא רְפוּאָה לִבְנֵי אָדָם עַל הָאָרֶץ.

logo בניית אתרים