מופע סוף קיץ  אביחי קמחי ורמי הראל בחצר בית בסביון/ ראובן שבת

בתאריך   10.11.20    בחצר ביתם  היפה והמיוחד של טל תמרי וילון, באו ונקבצו 20 אנשים ,גברים ונשים, להאזין ולהקשיב לשירה ומוזיקה.

המשורר היה אביחי קמחי, הזמר והמלחין היה רמי הראל. שניהם יוצרים מוכשרים מאוד, אותנטיים.

הערב היה באווירה זו של אותנטיות: אביחי קמחי קרא שירים מספריו השונים. רמי קרא אף הוא ושר את השירים של אביחי שאותם הלחין.

מזג האוויר הנעים והשמיים הצלולים הוסיפו אף הם נופך קסום לאירוע הצנוע.

שיריו של אביחי קמחי, נוגעים מאוד בהוויה הישראלית. בנגיעה בלתי אמצעית. בחושניות רכה. בריאליזם כואב ובמעין אווירה ירושלמית סוריאלסטית וחלומית, מיסטית אפילו.

השילוב היפה הזה, נגע ברמי הראל והוא הלחין את השירים במיזוג יפפה עם המילים.

במסע השירי הקצר אך המעניין של שניהם, הם נתנו לקהל שנכח שם הרבה.

הרבה מהטעם הטוב, הנפלא, המסתורי לעיתים ,של שירה מיטבית וטובה

כזאת שנוגעת לנו הרבה בלב, ולא מעט בדעת. בד בבד עם סיפורים פיקנטיים  על כתיבת והלחנת השירים על ידיהם.

השירים שהוקראו והושרו כללו את:

אמצע מרץ  (ירושלים) / ארעי

שתיקה/קטמון הישנה

ערב שבת / קטמון הישנה

סוף קיץ /ארעי

ניקוטין / מן המעט

דמותה/ קטמון הישנה

שאיפתנות / קטמון הישנה

עיר מקלט/לנווט לבד בחושך

פרפרים /לנווט לבד בחושך

זוהר /שיר חדש

אם הייתי יכול/ שיר חדש

רבין / מן המעט

העיר היפה / שיר חדש.

היה זה ערב שירה מהמיוחדים שהיו בעת האחרונה, דווקא בעת כאובה, מורכבת ומבולבלת של קורונה וספיחיה הקשים על גווניהם פיעמו שיריו של קמחי ולחניו של רמי הראל ללבבות ונתנו משמעות חשובה לשירה ועוצמתה עלינו , למרות הכל.

המארחים הנפלאים ונדיבי הלב: טל וילון, הראו כי רוח אהבת הרוח, השירה לא פסה ויש לה מקום מעשי באירועים צנועים אפילו. הרבה מהצלחת הערב המיוחד הייתה תודות להם ולנדיבותם השופעת.