ההצגה קין בתאטרון תמונע/ מארי רוזנבלום
כתיבה: נאוה צוקרמן בימוי : נאוה צוקרמן ואלמה וייך משחק: אייל שכטר עריכה מוסיקלית: נאוה צוקרמן ואייל שכטר
תיאטרון תמונע הוא מרכז הפרינג' הגדול ביותר בארץ. בשנת 1999 הפך התיאטרון לבית ליצירה העצמאית כשהוא חורט על דגלו ערכים של מחקר, התעמקות ועיסוק בתכנים אשר לא בהכרח היו מקבלים על במות התיאטרון הישראלי הממוסד.
לאורך השנים, תיאטרון תמונע שינה את מפת היצירה העצמאית בישראל, יוצרים מקצועיים מכל שדות האמנות רואים בבית מלאכה זה חלל מעבדתי חופשי וייחודי בסצנת האמנות הישראלית, חלל המאפשר את הגשמת חזונם האמנותי ללא פשרות ומתוך תשוקה לייצר תיאטרון מקצועי, רלוונטי, חי ונושם.
בתיאטרון פועל אנסמבל יוצר אשר הוקם על ידי נאוה צוקרמן בשנת 1986 במטרה ליצור תיאטרון הנשען על יכולת ההבעה והיצירה האישית של המשתתפים ומפיק כשלוש הפקות בשנה. שנה לאחר הקמתו יצר האנסמבל את ההצגה "תמו-נע" אשר הועלתה בפסטיבל עכו 1982.
השחקן אייל שכטר היה סולן להקת אבטיפוס.זוכה פרסי השחקן (עכו 2013, "תג מחיר": תיאטרונטו 2010, "רצח בכביש המהיר),
השתתף בסדרות ובסרטים, ביניהם זוכי פרסי וולגין- לנגד עיניים מערביות (תפקיד ראשי, זוכה פרס האקומני בברלין)
על ההצגה:
עידן קורונה. 9 אנשים יושבים בחדר. עטויים במסכה. מחכים. הצגת יחיד.
אייל שכטר יושב בקצה השולחן. בידו ספר תנ"ך. לאחר הכרות קצרה איל מקריא מתוך ספר התנ"ך את בריאת העולם. תוך קריאה הוא מפתח דיון על בריאת העולם, הבורא, טבעו, שגיאותיו......
"בצלם אלוהים ברא אותנו, ואכלנו מן הפרי וגילינו את השקרים וגורשנו מגן עדן ומאז אנחנו מחפשים. הטעויות של אלוהים, הטעויות שלנו."
תוך דיון בספר בראשית שכטר הופך את סיפור הבריאה למסע חשוף של השחקן אל עברו, ואל אות הקין שנצרב בבשרו.
"קריאה חדשה ועכשווית בסיפור התנ"כי, שהיא הזמנה למחשבה, להסתכלות מחודשת על משמעות הבחירות האישיות של כל אחד מאתנו.
מה הם היו אדם וחווה לפני שפגשו את הנחש שהלך על שתיים ואותו ביס שנגסו מעץ הפרי?
עד אותו רגע של הנגיסה הם הסתובבו ערומים בגן עדן. שני מבוגרים עם תודעה של שני ילדים .
אולי עדיף להיות בן תמותה מודע ויודע, מלהיכלא לנצח בגן עדן ללא תודעה ובינה.
סקרנות היא לא חטא. האדם החליט לוותר על חיים אינסופיים בגן עדן כי האדם רוצה לדעת!"
"ויאמר קין אל הבל אחיו, ויהי בהיותם בשדה ויקם קין אל הבל אחיו ויאמר"
זהו?
מה הוא אמר לו? מה הוא ענה לו?
מה הם אמרו אחד לשני?
כתיבתה של נאוה צוקרמן הינה מלאכת מחשבת וכך גם הבימוי והמשחק. הנאה צרובה.
יצאתי מאושרת להרגיש במה, תוכן, לחשוב, לגעת בחומרים המוכרים והשנויים במחלוקת.