שיר:
לֹא רוֹאִים עָלַי/ניצן צליק

 

הַדָּבָר הֲכִי בְּעָיָתִי בִּלְקוּת הָרְאִיָּה

הוּא שֶׁלֹּא תָּמִיד רוֹאִים אוֹתָהּ

וְאָז אֲנִי יוֹצֶרֶת אַשְׁלָיָה רְעִילָה

שֶׁאֲנִי אִשָּׁה רְגִילָה.

 

הַדָּבָר הֲכִי כּוֹאֵב

הוּא שֶׁלָּרֹב אֲנִי הִיא שֶׁצְּרִיכָה

לְנַפֵּץ אֶת הָאַשְׁלָיָה

לְהַסְבִּיר עַל הַמִּגְבָּלָה

כְּשֶׁאֲנִי מְבַקֶּשֶׁת עֶזְרָה.

וְלָרֹב אַף מַבְחִינִים בָּהּ

כְּשֶׁאֲנִי עוֹשָׂה

פְּעֻלּוֹת מְסֻיָּמוֹת כְּמוֹ

לְקָרֵב תַּפְרִיט לָעֵינַיִם בְּמִסְעָדָה

אוֹ לְבַקֵּשׁ מֵהַמּוֹרֶה טֶקְסְט מֻגְדָּל שֶׁל הַצָּגָה

אוֹ לִקְרֹא מִקָּרוֹב מָה כָּתוּב עַל עֲטִיפוֹת סְפָרִים

אוֹ לָלֶכֶת עִם מַחְשֵׁב עֲנָקִי לַלִּמּוּדִים.

וְאָז אֲנָשִׁים רוֹאִים וּמְבִינִים

שֶׁמַּשֶּׁהוּ בִּי לֹא בְּסֵדֶר

אוֹ נִזְכָּרִים

שֶׁיֵּשׁ אֲנָשִׁים שֶׁצְּרִיכִים

הַתְאָמוֹת כְּדֵי לְבַצֵּעַ

כָּל מִינֵי מְשִׂימוֹת.

 

וְאָז מִתְנַפֶּצֶת הָאַשְׁלָיָה בְּרַעַשׁ גָּדוֹל

וְהַמְּצִיאוּת מַרְעִידָה וְשׁוֹטֶפֶת הַכֹּל

כְּמוֹ צוּנָמִי.

 

(מתוך: "לא רואים עלי". בהוצאת צבעונים)

 

 

 


 


חפש באתר
טואול - בניית אתרים