בָּאתִי
אֶל אֶבֶן הַטּוֹעִים
בִּירוּשָׁלַיִם
אֶת הָאֲבֵדָה לְבַקֵּשׁ,
וְלֹא מְצָאתִיהָ.
רַק עַל הָאֶבֶן
אֲשֶׁר בְּגַנִּי,
חֲרוּתָה דְּמוּת דְּיוֹקְנְךָ
אָבִי.
וַאֲנִי זָקַנְתִּי
עִם פָּנֶיךָ הַצְּעִירוֹת.
וּבְבוֹא שִׁמְשִׁי
לַעֲרֹב
כְּשֶׁאֶהְיֶה אֶבֶן
שֶׁאֵין לָהּ הוֹפְכִין,
תִּוָּתֵר רַק
אֶבֶן אַחַת
אֲשֶׁר בְּגַנִּי,
עִם דְּמוּת דְּיוֹקְנְךָ
הַחֲרוּתָה שָׁם
גַּם בְּמוֹתִי.
הולחן לתזמורת בידי המלחין רמי בר-ניב