אירוע על הספר לבדדנו בסלון דיזנגוף סנטר/ חגית בת אליעזר
שי בוזגלו הוא משורר, דוקטורנט חוקר ספרות, מורה ומחנך בבית ספר יסודי. במרץ 2020 יצאה לאור ספרו החדש " לִבְדָדֵנוּ " בהוצאת "ספרי עיתון 77. ניכר, שהשירים זכו לעריכה עצמית קפדנית.
עצמון יניב – משורר, צייר, סגן וממלא מקום של יושב ראש אגודת הסופרים, המיודד מזה שנים עם שי בוזגלו, מכיר ומעריך את שירתו. ב-10 לספטמבר 2020 עצמון ושי נפגשו בסלון הספרותי בדיזנגוף סנטר לשיחה על "לִבְדָדֵנוּ " החדש בפני קהל שוחרי שירה. עלו הנושאים של התשתית הביוגרפית של שי, מקורות ההשראה שלו, בקיאותו הרבה בשירה. האירוע הוסרט באדיבותה של המשוררת אביב חזק, וזמין ביוטיוב בשלושה חלקים:
הראשון:
השני:
השלישי:
שירי הספר שנקראו בזמן האירוע, הרשימו במיקוד שלהם, ובאחדותם הסגנונית. השירים, וכן סיפורי הרקע של כתיבתם זכו להתעניינות הקהל, ועוררו שיח ער. אני לקחתי את הספר הביתה לקריאה מעמיקה ומתחקה.
השירים מעידים על שליטתו של שי בסוגת השירה. הוא ממצה את מרחביה: תוכן, צורה, דיוק, גילוי וכיסוי, הדהודי הדהודים של משוררים במסגרת התכתבות עם יצירות אומנות, שימוש במוטו. המאפיין הבולט של שירי הספר הוא סגנונם המהודק, המדויק, המילים מדודות, עומדות במקומן הנכון. זאת ההתרשמות מקריאת הספר. אדגים את התובנות האלה ונוספות ע"י ציטוטים מתוך השירים.
שם הספר – "לִבְדָדֵנוּ" הוא מילה מקורית של שי בוזגלו, הממזגת "לבד" ו-"יחד", וטעמה חמוץ- מתוק-גורמה. על גבי הכריכה הקדמית - ציור של דורה קרינגטון הבריטית, "Spanish Landscape with Mountains" , המוצג בגלריית טייט בלונדון. גם ואן גוך הצייר נוכח בספר. אמרתו המפורסמת "העצבות תימשך לעד" משמשת כמוטו לשיר "תוגה על בד", המשחק בצבעים שחור/לבן/כסף, במילים אור/עור, במושגי זמן, ויוצר קסם על נייר ועל צג:
תוגה על בד
העצבות תימשך לעד
ואן גוך
העצבות תמשך לנצח
ואן גוך
שַׂעֲרַת כֶּסֶף
נִמְלְטָה מֵרֹאשְׁךָ
וְנִלְכְּדָה פֶּתַע
בַּחֲתַךְ הָאוֹר
שֶׁל חַלּוֹן הָרַכֶּבֶת
וּכְאִירוּס לָבָן
בַּחֲתַךְ הָעוֹר
שֶׁל וָאן גוֹךְ
הִבְהֲבָה לְרֶגַע
עַצְבוּת תְּמוּתָתְךָ
בְּנֵצַח שְׂדֵה
שְׂעָרְךָ הַשָּׁחֹר
הספר הוא "נר לזכרו של אורן זוסמן, מרפא הלב בן כיתתי, שליבו לא עמד בו".
ללב, בהטיותיו השונות כ-20 מופעים בספר, רבים מהם בשירי השער הראשון "ואתה ואתה". שי בונה סביב ה-"לב" ביטויים ודימויים מקוריים: "שָׁרְשֵׁי/ הָהָר עָלָיו/ נִשְׁבַּר/ לוּחַ לִבִּי" (עמ' 9); "בְּלִבְּךָ/ יִסַּדְתִּי/ אֶת מְדִינַת/ מִלָּתִי" (עמ' 10); "שַׁל/ שַׁלְהַבְתְּךָ/ מֵעַל/ גַּחֶלֶת לִבִּי" (עמ' 11). המשפט היפהפה "הַטֵּה אֹזֶן/ לִפְלָמֶנְקוֹ הַלֵּב/ הָרוֹקֵעַ בַּאֲהִיל/ גּוּפְךָ" משובץ בשיר "נימוקי השופטים" בעמוד 14, שיר קינה לרופא הלב אורן זוסמן:
נימוקי השופטים
ויה לאיש עני, נולד בלי כוכב
אברהם אבן עזרא
אֵין
לָאָדָם שְׁלִיטָה
בְּלִבּוֹ
הִתְלוֹצֵץ בּוֹ
רוֹפְאוֹ
אֵין בְּלִבּוֹ
שְׁלִיטָה לָאָדָם
הַטֵּה אֹזֶן
לִפְלָמֶנְקוֹ הַלֵּב
הָרוֹקֵעַ בַּאֲהִיל
גּוּפְךָ
כְּשֶׁכָּל יָדֶיךָ
עַל
סִפּוּן גּוּפוֹ
כְּמוֹ
הָיָה
שֹׁד
לְעוֹר הַיּוֹם
בדומה לשני השירים, שהובאו כאן, רבים משירי הספר מעוטרים במוטואים מפיהם של משוררים וחכמים שונים. המוטו של מחזור שירים קצרים "הפיל בחדר" בעמוד 57, הוא הפועל המקורי של מרים ילן שטקליס "לבדיתי, לבדיתי", המהדהד בצורה פלאית את שם הספר של שי.
השורה המטלטלת של זלדה "היופי נתקע כמו סכין בלב" משמשת כמוטו לספר כולו, והיא מחברת בין הלב המטאפורי לזה הפיזי, הנמצא בסכנה מתמדת. הספר מלא יופי, גם זה הגרפי. "עבודה זרה" - השיר ההומניסטי על פועלי כל העולם בלב תל אביב נפרש על הדף בצורת איש עומד.
עבודה זרה
הַצָּמָא לְכוֹחַ בּוֹנֶה
עָרֵי מִסְכְּנוֹת
בְּלֵב תֵּל אָבִיב
מִלִּבְנֵי שְׂכַר רָעָב
וּמִשְּׁתִיקַת
פּוֹעֲלֵי כָּל הָעוֹלָם
הַנּוֹפְלִים יוֹם יוֹם
מְאֻחָדִים
אֶל מוֹתָם הַשָּׁקֵט
מֵרֹאשׁ
פִּירָמִידוֹת הַפָּרֶךְ
כְּדֵי לְהַגִּיד וּלְשַׁנֵּן
וּלְהַגִּיד וּלְשַׁנֵּן
אֲפִלּוּ
כֻּלָּנוּ חֲכָמִים
כֻּלָּנוּ נְבוֹנִים
כֻּלָּנוּ יוֹדְעִים
בְּדָמֵנוּ עֲבָדִים
שי לוקח ביטוים שגורים, מפרקם, מרכיבם מחדש, מפיח בהם נפש יתרה. כך זה בכותרת השיר בעמוד 13 "סורי ושבר אפריקאי", ובבית האחרון של השיר "לאחר יד" בעמוד 17: "כֻּלִּי לְאַחַר/ יָדְךָ/ כֻּלְּךָ לְאַחַר/ יָדִי".
השיר "בן אדם למקום" מגדיל לעשות: החל מהכותרת, המעבדת ביטוי ידוע, דרך ההתכתבות עם "ירושלים – הרים סביב לה", ההקבלה בין " וַאֲנִי/ וַאֲנִי " ל- "וְאַתָּה/ וְאַתָּה", והמילה האישית החדשה המרכזית " לִבְדָדֵנוּ"
בן אדם למקום
תֵּל אָבִיב
עָרִים
סָבִיב לָהּ
וַאֲנִי
וַאֲנִי
סְבִיבָהּ סָבִיב
לִבְדָדֵנוּ
סָבִיב סְבִיבָהּ
וְאַתָּה
וְאַתָּה
מֵעַתָּה
וְעַד עוֹלָם
השיר הזה מדגים את סגנונו הייחודי של שי בוזגלו, שאפיין את כתיבתו מאז ראשיתה, והגיע לכלל שכלול בספר " לִבְדָדֵנוּ": המילים המובחרות נושאות משמעויות עמוקות. המילים ממושמעות, מצייתות להוראות ומשתבצות במקומן המדויק. הן מקיימות רב שיח עם שכנותיהן וחוברות יחד להיגד מקורי נהיר על פניו, הטומן בחובו רבדים נוספים. ניתן לומר בהערכה רבה: שירו של שי בוזגלו עונה על ההגדרה "מיטב המילים במיטב סדרן".
