מאמר:
על פרדיגמות אישיות וNLP/ הדס בר-דוד


 

מהן פרדיגמות אישיות, תפקידן וחשיבותן

 

פרדיגמה הינו מונח המושאל מעולם הרוח ועולם המדע. מקור המילה בשפה היוונית ומשמעותה על הפשט הינה - תבנית. כיום, מקובל להגדיר פרדיגמה כמערכת של הנחות שמורכבת מניסיון שנצבר: תבניות, אמונות, דפוסים, פרשנות אישית ודרכי חשיבה, שכולם משפיעים כמכלול  על תפיסת המציאות של האדם ועל הדרך שבה הוא רואה את העולם. כלומר, בהקשר הרלוונטי למאמר הנוכחי – פרדיגמה הינה תבנית תודעתית. תבניות מסוג זה נוצרות אצל מרבית בני האדם באופן טבעי ובשלבים מוקדמים למדי של החיים. בשלבים אלו הן מהוות תוצר של חיקוי מודל סביבתי, למשל, ההורים שלנו או דמויות מובילות משמעותיות בחיינו (קרובי משפחה, מורים וכו'). למרות שפרדיגמות מתחילות להיווצר כבר בשלבים המוקדמים של חיינו, הן עשויות להיווצר גם בשלבים מאוחרים יותר של החיים, כתלות בחוויות חוזרות המשולבות בנטייה לפרשנות סובייקטיבית של החוויות שלנו.

כך נוצרת מעין הכללה, הסקת מסקנה, על מנת להניח את הדעת המחפשת תמידית אחר תבניות ו"הנחות עבודה". בנוסף, עושה רושם כי יש נטייה לאותן פרדיגמות להתחזק ולהתקבע עם הזמן, עד חוסר יכולת לראות אפשרויות נוספות המתקיימות, אשר עשויות לסתור את הפרדיגמות שאנו מחזיקים בהן כל כך חזק. כך הן הופכות לחוקים של ממש ברובד הלא מודע. כך, התבניות הללו מהוות תשתית לקבלת החלטות, לפעולות שאנו נוקטים ואף לתיוג אנשים, מקומות, אירועים וכו'.

עם זאת, הפרדיגמות אינן בהכרח דבר שלילי. חוקים אלו הכרחיים בשלבים כאלו ואחרים בחיים, עבור כל אחד. כמו שפעוט זקוק למסגרת, לגבולות הניתנים ע"י הוריו, כך גם אדם בוגר זקוק לסט של חוקים והגדרות, חברתיות, מוסריות וכו'.

 אנו נשענים על "חוקים" פנימיים אלו בסיטואציות רבות ביום-יום. הם מסייעים לנו לצלוח סיטואציות מורכבות, לבצע בחירות, ואף להצדיק את מעשינו בעיניי עצמנו. מצב נטול פרגידמות הוא למעשה מצב של חופש מצד אחד אך של חוסר ודאות מצד שני. במילים אחרות, ללא פרדיגמות סביר להניח שהיינו מסתובבים בעולם ללא תחושות אחיזה, ודאות ושייכות.

נשאלת השאלה - מתי הפרדיגמות שלנו הופכות להיות בעייתיות? כך למשל, פרדיגמות שנוצרו בתקופה מסוימת בחיינו, אינן בהכרח רלוונטיות לחיינו כיום. מרביתנו סוחבים עימנו תפישות כלשהן אשר אפילו לא משרתות אותנו, ואף מונעות התקדמות ומכשילות. פרדיגמות אלו צרובות ב"כונן הפנימי" של תת המודע ומנהלות אותנו באופן זה, אף על פי שאינן תואמות להשקפותינו כיום. ניתן לכנות מצב זה כשיתוק-פרדיגמי או כאי היכולת לראות מעבר למודל חשיבה מסוים, וכך נוצר מחסום המונע מאיתנו שינוי מסתגל ותואם יותר להווה.

 


 

שבירת פרדיגמה

 

מצב של שבירת פרדיגמות אישיות ישנות מתאפשר לרוב כאשר האדם צבר כמות נכבדת של חוויות שליליות, וחש תחושה עזה של תקיעות, תחושת דכדוך, חוסר אונים ותסכול ביחס להיבט אחד או יותר בחייו.

אני גורסת כי אין תחליף להגעה לעומק הבור החשוך על מנת לייצר הנעה לשינוי. מחד, העובדה שיש להגיע למקום קשה עם עצמנו על מנת לאפשר שינוי היא מצערת. אך מאידך, יש בכך גם תועלת של ממש. כשם שאין ויכוח על יעילותה של בעיטה טובה בישבן לצורך הזזתו של בעל אותו הישבן, כך יעילה הנפילה לתחתית הבור, גם אם ניתן לערער על נעימותן של הנסיבות בהחלט. כך לדוגמא אנשים אשר עוברים חווית סף מוות, במקרים רבים מקבלים פרספקטיבה שונה על חייהם והאירוע יהווה נקודת מפנה עבורם.

למעשה, הנפילה הכואבת לעיתים ממש נחוצה לשם התנעת תהליך תנועה ושינוי. השגרה והנוחות מפתות ואנו נוטים להיתקע במוכר והנוח. גם אם המוכר אינו באמת נוח, לפחות אתה יודע עם מי יש לך עסק וזה מפחיד פחות מהאלטרנטיבה הלא מוכרת, החדשה. רק כשממש נמאס לנו מהמצב, מעצמנו, אנו עוברים איזשהו סף שבירה ומחליטים לשנות. ועדיין, ליצור שינוי של ממש זה מפחיד ולא קל, גם אחרי שהגענו לתחתית הבור ולרצון ולהחלטה לשנות. כלומר, לא תמיד ברור איך משנים את התפישה המחשבתית הפנימית שלי בנוגע לעצמי? לאחרים? לחיים?..

אז נכון, יש אנשים המסוגלים לעשות זאת לבדם. ולעומתם, לאחרים אין צל של מושג כיצד יעשו זאת בכוחות עצמם. אפשר להבין. אחרי הכול, זה כל מה שהכירו עד היום. אולי גם איש לא לימד אותם שקיימות אופציות אחרות, שזה בסדר לשנות מה שהיה 'סדרי העולם' עבורם עד כה, או מה הכוחות והיכולות הפנימיות שלהם. וכאן נכנס הכלי של NLP & דימיון מודרך.



 

& NLP דימיון מודרך ככלי לשבירת פרדיגמות ויצירת שינוי

 

מה זה בכלל NLP? הפירוש הישיר הינו - תכנות שפתי נוירולוגי. באופן ממשי – זוהי מתודה סמי-טיפולית המבוססת על תקשורת ישירה עם עולם התת מודע. השיטה כוללת שימוש בסט של טכניקות שונות על מנת לייצר תקשורת זו עם עולם הערכים, האמונות והמוטיבציות של האדם. היא בהכרח תורמת להעמקת השיח הפנימי, השלמות, הרוגע והאושר הפנימי, מאחר והיא מתבססת על תוכן אשר מעלה המונחה כאשר הוא במידת מה של הרפייה. לא, זו לא היפנוזה, אבל בהחלט יש מן המשותף בין השתיים. את השיטה פיתחו פסיכולוגים ובבסיסה עקרונות מוכרים מעולם הטיפול הפסיכולוגי המקובל זה שנים רבות.

השיטה מהווה איזון מרענן בין אלטרנטיבות טיפוליות מקובלות מאחר שמחד היא מיישמת עקרונות של מיקוד ופרקטיות בהווה ומאידך נוגעת גם בזכרונות מוקדמים ובחוויות ילדות. בתחילת הטיפול מוגדרת מטרה אחת ברורה מפורטת, עליה  חלה כל התמקדות בזמן התהליך התרפויטי (אשר אורך בין מספר שבועות למספר חודשים), במהלכו מאתרים את המכשולים הפנימיים בדרך אל המטרה ומייצרים את הדרכים לעקוף אותם מכשולים.

אחד הכלים הטיפוליים הוא דימיון מודרך, המשמש ככלי עזר משלים לעבודת ההפנמה וההטמעה של השינוי הרצוי. אוסיף, כי לדימיון המודרך, תרומה משמעותית נוספת בפן הטיפולי, שכן זו חוויה מרגיעה, מהנה ומרפאת באופן שאין שני לו.

לסיכום, השיטה מאפשרת "צריבה" מחדש על אותן התוכנות והפרדיגמות הישנות בכונן הפנימי הלא מודע שלנו, ועל ידי כך לשבור אותן. הטיפול מהווה מעין עדכון תוכנה אם תרצו, לתוכנה חדשה, עדכנית, שאנו בוחרים וכותבים בעצמנו לפי הנכון והמדויק לנו כעת. היש טוב מזה?

מסתבר שיש - הדובדבן שבקצפת הינו התרומה של תהליך כזה מעבר לשינוי המבוקש הנקודתי עצמו. ברגע שעוברים תהליך אחד בליווי מקצועי, הרי שזה במרחק פסיעה מלהפוך לכלי עוצמתי הנמצא בידנו, הניתן לשימוש עצמי בכל עת. מרגע שלמדנו וחווינו את הגישה המהירה אל תוכנה חבויה אחת.

 זה רק מתבקש כי  אנו עלולים למצוא את עצמנו פוזלים לעבר תוכנות ישנות נוספות.

בקיצור, זהירות. יצירת שינוי הוא עניין ממכר בהחלט.

 

הכותבת הינה מטפלת ומלווה לשינוי בשיטת NLP & דימיון מודרך

ליצירת קשר: הדס בר-דוד 050-4406461 hadasbd1@gmail.com
אתר: http://dimyonhofshi.mozello.co.il/

חפש באתר

טואול - בניית אתרים