אירוע זום על הומור מטעם מוזיאון יוסף באו/ חנה זהבי

 

ביום 1.10.2020 התקיים אירוע זום מטעם מוזיאון יוסף באו בהשראת ספרי ההומור של יוסף באו והקריקטורות שצייר בספריו השונים.

 יוסף באו היה גראפיקאי, אנימטור, מעצב פרסומות לקולנוע, בקיצור: הוא היה איש אשכולות שעסק בתחומים רבים. הוא פרסם, בין השאר,  מילון הומוריסטי: "ברית מילה".

את האירוע הנחו מנהלות המוזיאון, האחיות הדסה וצלילה באו. מרצה פותח היה לני רביץ, סטנד-אפיסט ידוע, וגם שחקן קולנוע ומרצה בפורומים רבים:  הצחוק וההומור עבורו הן שיטת חיים, ולא רק סיפורים למופעים ולשידורים...

לדבריו, הוא קם כל בוקר ומחייך למראה מולו, ואומר: "הי, אני עדיין חי" וצוחק. הוא מכריז מיד על התחייבות, שהיום הזה יהיה שמח..

בעיניו של לני רביץ, כל לימון חמצמץ הוא לימונדה מתוקה בפוטנציה' והחיים ייראו אחרת אם רק נדע לשנות את התייחסותנו לאירועים, ואם רק נדע לצחוק, להיות אופטימיים תמיד !

הוא פתח את האירוע בסדנת צחוק, וכל המשתתפים בזום נענו לאתגר, ונשמעו שאגות צחוק מכל משבצות הזום, ברעם חזק, ברעם בינוני ואפילו עמום.. אחר כך הוא סיפר צחוקים ובדיחות מחיי היומיום של כולנו.

 

האחיות הדסה וצלילה באו לקחו פיקוד וסיפרו על חיים בצד אביהן יוסף באו, שלימד אותן איך לצחוק כל יום מכל דבר. הוא היה מחבר בדיחות, ובוחן את טיב הבדיחה בכך שסיפר אותה לאשתו רבקה וגם לבנותיו. אם לא צחקו, הוא מחק את הבדיחה מן הספר שהכין לפרסום. ספר הבדיחות שלו נקרא: "ההוכחה". הוא אמר תמיד "הצחוק הוא התרופה למצב רוח רע", וכך הנחיל מסר זה לכל הסובבים אותו.

.

גם האיורים של יוסף באו בספריו הם תמיד הומוריסטיים, ובעיקר בספרים "ההוכחה" וכן "ברית מילה". על המסך של הזום הוקרנו בדיחות של יוסף באו וגם קריקטורות משעשעות שצייר.

בדיחות של יוסף באו:

נכד: סבא, מתי אתה הולך לישון?

סבא: למה אתה שואל נכדי?

נכד: מפני שאבא שלי אמר, שכאשר אבא שלו יעצום את העיניים, יהיה לנו הרבה כסף...

ועוד בדיחה:

סבתא: תביא לי את התרופה מהמטבח.

סבא: אני כבר הולך להביא לך.

סבתא: אני עוד פעם מבקשת ממך, תביא לי את התרופה מהמטבח, טוב?

סבא: שמעתי, אני כבר הולך.

סבתא: אבל אתה שכחן בזמןהאחרון, אז תזכור: אני רוצה את התרופה מהמטבח. שמעת?

סבא: שמעתי!

אחרי רבע שעה הסבא הולך ומביא לה מברשת שיניים.

סבתא: נו, אתה רואה? שוב שכחת. אני כל כך ביקשתי סיר לילה.

 

 

 

בלפור חקק קרא הומורסקה על מנדלי מוכר ספרים: הנה קטע:

 

"מעשׂה שמספרים בעיירֶת הכַּתריאלים הידועה לתהילה/ במנדלי מוכר הספרים שכתב עליהם  מגילה ועוד מגילה/ סיפור משעשע על סופר שָנון חכם/ וכל השומע סיפורנו- תָנוח דעתו וירוחָם....

בימים ההם ברוסיה היה מקובל כמִנהג המדינה/ מִנהג מוזר שהיה למָשל ושְנינה:/ כל אדם שקיבל מכתב לביתו באורַח בָּהול/ שילם הוא עצמו לדַוור את הבּול/ ומי שהיו לו הרבה חברים כַּתבנים/ שִילם למגינַת לבו מְרשרשים ומזומָנים.

וכך קרה שמנדלי מוכר ספרים קיבל יום אחד/ מכתב ססגוני, צבעוני ומיוחד./ בשׂמחה הוא פָּתח את המכתב/ וראה שהוא נשלח מידידו הסיבירי אי שם במֶרחב/ והידיד כותב לו מכתב קצר שהוא גם התחלה וגם סוף: " ידידי היקר מנדלי, שלומי טוב"./ הופתע מנדלי מן המכתב המרַתק/ הפך אותו אל צִדו השני וראה עמוד ריק/ מנדלי היה אז מצומצם בכספים וזה גרם לו בִּלבּול/ אך בלית ברירה שילם לדַוור מחיר הבּול"..

.. .

הרצל חקק סיפר מקבץ בדיחות על המנהיג הבריטי צ'רצ'יל:

הוא סיפר על העימותים של צ'רצי'יל עם חברת הפרלמנט ליידי אסטור:

 

מתברר שוינסטון צ'רצ'יל היה תמיד בעימות חריף בפרלמנט עם. - ננסי אסטור חברת פרלמנט. בעיצומו של הוויכוח פנתה ננסי  לויסטון צ'רצ'יל. - : 'וינסטון! אילו היית בעלי, הייתי שמה לך רעל בכוס התה שלך?

ענה לה צ'רצ'יל – אילו היית אשתי, הייתי שותה אותה.

 

  כאשר חלה צ'רצ'יל, הגיעו רבים מחברי מפלגתו לבקרו בבית החולים. שאל אחד משריו של צ'רצ'יל את הרופא המטפל :

מה הסיבה שכל כך הרבה פוליטיקאים מאושפזים בבית החולים ?

ענה הרופא : הסיבה היא האוכל שלהם.

כלומר ? – שאל אותו מיניסטר

הסביר הרופא : הם פשוט אוכלים זה את זה.

 

יהודה ניסן סיפר מקבץ 'מתיחות' שהוא עשה, ואיך אנשים נפלו בפח. הוא קרא גם שירים הומוריסטיים: הנה אחד:

 

הוּא הָלַךְ בַּשָּׂדוֹת

אַחֲרֵי אִשָּׁה הַבּוֹרַחַת מִבְּשׂוֹרָה,

כִּי לֹא רָצָה לְהוֹדוֹת

שֶׁלָהּ גַּאֲוָה וְדֵעָה קְדוּמָה.

חִפְּשָׁה מִשֶּׁהוּ לָרוּץ אִתּוֹ,

אַחֲרֵי מֵאָה שָׁנִים שֶׁל בְּדִידוּת

לְהַגִּיעַ לְגַן הָעֵדֶן הָאָבוּד

לָאַהֲבָה, וּלְוַתֵּר עַל הַחֹשֶךְ

 

ציבור המשתתפים בזום סיפרו בדיחות זה אחר זה, והאווירה הייתה משועשעת ומלאה חיים.

רק דבר העיב על מצב הרוח השופע הומור:..

.

  המקום עומד במאבק כלכלי קשה ונלחם על קיומו. אירוע הזום הזה היה אות להאיץ בכולם לשמור על פנינת חמד זו בנוף התרבות הישראלית.

גם אתר 'בכיוון הרוח' נרתם למען מוזיאון יוסף באו, וקורא מכאן באמצעות סקירה זו לסייע ולתרום לקיומו ולהמשך פעולתו בנוף התרבותי הישראלי.

.

 

 

חפש באתר

טואול - בניית אתרים