כָּל נִדְרֵי/ יעקב שקד 

כָּל נִדרֵי אֲשֶׁר נָדַר הוּא,

לְכַפֵּר עַל עֲווֹנוֹת.

כָּל שִׁירֵי אֲשֶׁר שָׁם שָׁר הוּא,

בְּלֶכתּוֹ לַמִּלחָמוֹת.

יְלָדָיו כְּמַצֵּבוֹת הוּא

כָּאן הוֹתִיר בָּעוֹרֶף,

וְהֶחֱרִישׁ שָׁעוֹת רַבּוֹת הוּא

וּבְלִיבּוֹ הַחוֹרֶף.

אַך בְּטֶרֶם הֶחֱרִישׁ נָשָׂא הוּא עוֹד תּפִילָה:

"תֵּן לָנוּ אֵלִי, סוֹף סוֹף, שָׁלוֹם לְנְעִילָה".

כָּל נִדרֵי אֲשֶׁר הוּתרוּ לו,

וְהוּא חֵטא עוֹד לֹא יָדַע.

כָּל דִּברֵי אֲשֶׁר נוֹתרוּ לו,

וּפָרחוּ כְּאַגָּדָה.

אֲהָבוֹת שֶׁלֹּא הָיוּ לוֹ,

לֹא יִהיוּ עוֹד לְעוֹלָם.

הַגּשָׁמִים אֲשֶׁר יָבשׁוּ לוֹ,

כָּאן יָבשׁוּ הֵם לְכוּלָם.

אַך בְּטֶרֶם הֶחֱרִישׁ נָשָׂא הוּא עוֹד תּפִילָה:

"תֵּן לָנוּ אֵלִי, סוֹף סוֹף, שָׁלוֹם לְנְעִילָה".