על התנדבות למען זכויות אדם עם דוד קריצון/ יובל אבידר

דוד קריצון הוא איש נד"לן, צעיר בן 33, הפעיל גם בארגון הסיינטולוגיה בישראל. למרות היותו אדם עסוק בתחומו דוד מוצא זמן גם להתנדב באופן משמעותי למען אחרים .

"אני מתנדב כ-6 שנים בעמותת ״מאוחדים למען זכויות אדם״. אני מכהן כמנהל שותף בעמותה, ששמה לה למטרה להביא לידיעת בני נוער והציבור את העקרונות של זכויות האדם לפי ׳ההכרזה לכל באי עולם בדבר זכויות האדם׳ של האומות המאוחדות. ההכרזה כוללת 30 זכויות, אשר יחד מהוות את הבסיס לבניית תרבות בה אנשים יכולים להנות מהחופש המגיע להם.

למה אתה מתנדב?

אני מרגיש שאני חייב לקחת אחריות. כל חיי זכויות האדם היו נושא שריתק אותי.

תן דוגמא לסיפור מיוחד שאתה נזכר בו עם חיוך

אני זוכר הרצאה שנתתי בפזורה הבדואית, שבסופה ניגשו אלי שתי בנות ואמרו לי שבעקבות ההצלחה שלה הן החליטו לקחת אחריות שלנשים יהיו זכויות שוות בחברה. הן אמרו שהן הולכות לעבור מבית לבית אצלם בפזורה ולחלק חומרי הסברה לנשים על מנת להשיג שוויון זכויות.

מה המסר שלך לקוראים?

המסר שלי הוא שלעזור זה בעצם לקבל. להצליח לעזור נותן תחושת סיפוק שאין שווה לה. וכאשר אתה עושה משהו בנדון, אתה הרבה פחות מושפע מכל הבלגן שמתחולל בחוץ: כל מה שצריך זה לדעת שניתן לעשות משהו בקשר למצב, ולעשות את זה.

מה סיינטולוגיה עשתה עבורך?

סיינטולוגיה נתנה לי את היכולת להיות אני. היא שיחררה אותי מהכבלים שקשרו אותי ומנעו ממני להשיג את המטרות האמיתיות שלי. לפי רון הבארד, מייסד הסיינטולוגיה, כל ״משחק״ בנוי ממחסומים (Barriers), חופשים (Freedoms) ומטרות (Purposes). המטרה שלי תמיד הייתה שם, אך ככל שהתבגרתי המחסומים מאד גדלו ובזכות סיינטולוגיה החופש שלי גדל במידה שאני יכול להתמודד איתם. חוץ מזה, ה״משחק״ שלי בחיים הפך להרבה יותר שפוי ועם מטרות הרבה יותר הישרדותיות, לא רק לי אלא גם לאנשים סביבי.