פרק  מספר:
נשים שאוהבות יותר מדי/ יונית כהן



מספר חודשים עברו עד שהכול חזר לשגרה.

מוקירים תודה על כך שבעלי חזר לעצמו ושכולם בריאים, הכל נראה שוב נפלא, רק שלא ידעתי מה באמת מתחולל לו ברקע, מעבר למה שנראה על פני השטח.

מסביבי כולם חשבו שאיבדתי את שפיותי ברגע שהכנסתי אותו שוב לחיי, אבל אני התעקשתי להאמין שהפעם זה יהיה אחרת.

הפסיכולוגית שלי ניסתה לרמוז לי כמה וכמה פעמים שמי שהולך ומדבר כמו ברווז, הוא אכן ברווז! אבל אני רציתי להאמין שהוא יכול להשתנות, עכשיו שהוא מוקיר תודה ומודה על מה שזכה בחייו.

באחד הימים, כשמצאתי שוב זמן לטפל בעצמי, החלטתי להתפנק בטיפול פנים בספא האהוב עליי בפאלו אלטו, עם אחת המטפלות המקסימות שלימים תהיה לי כאמא וסבתא לילדיי.

טיפול הפנים שהתחיל כפינוק אדיר, הסתיים בשיחה גלויה ועמוקה שבמהלכה ביקשה המטפלת שאבטיח לה שאקנה את הספר ״נשים שאוהבות יותר מדי״ ואקרא אותו מתחילתו ועד סופו.

בתחילה לא הבנתי כיצד ספר על נשים מוכות פיזית ונפשית רלוונטי אליי אבל כמו שהבטחתי כך עשיתי. יצאתי מהספא וניגשתי לחנות הספרים הקרובה כדי לקנות עותק של הספר.

מדי לילה לפני השינה קראתי עוד פרק מהספר ולאט לאט נגלו  עוד ועוד קווי דמיון בין המתואר בספר למצבי. הבנתי עד כמה אני עיוורת למציאות שבה אני חיה.

ביקשתי שננסה משהו שעוד אף פעם לא ניסינו והצעתי לבעלי לראות sex therapist  שהומלץ לי על ידיי הפסיכולוגית.

לתדהמתי בעלי הסכים ללכת ביחד למטפל שגבה מאתנו 300 דולר לביקור של חמישים דקות ועד כמה שזה היה לנו יקר הרגשתי שזה כנראה הדבר האחרון שעלינו לנסות לפני ששוברים את הכלים אחת ולתמיד.

במפגש הראשון המטפל הסביר לנו את תפקידו והשווה עצמו למנקה חלונות: ״תראו״, הוא אמר, ״אני לא שונה ממנקה החלונות שלכם, ואם באמת אעשה עבודה טובה תוכלו לראות יותר טוב מהחלון החוצה. אני מבקש ממכם שתגידו לי אם ניקיתי טוב את החלונות ומתאפשר לכם לראות יותר טוב את הדברים כפי שהם באמת״. שתקנו, ואז הוא הוסיף ״יש לי מלא פציינטים ואין טעם לבזבז את זמני או את כספיכם. אם אחשוב שזה מיותר או שאין לי שום סיכוי לעזור לכם, אבקש להפסיק את הטיפול״.

המפגשים השבועיים הפכו למטלה עבור בעלי ובקושי רב חסכנו בעלויות אחרות בכדי שנוכל להמשיך בטיפול שהיה לנו יקר נורא.

מספר פעמים המטפל חזר ואמר: ״חשוב לי לדעת ששניכם רוצים לפתוח את אותה 'מסעדה', אחרת אין לנו באמת על מה לדבר״.

ואז, לאחר יותר מעשרה מפגשים, הוא אמר ערב אחד לבעלי: ״תקשיב! אני ממש לא יודע מה הבעיה שלך. אני הייתי לוקח עכשיו את אשתך איתי הביתה. אשתך סוגדת לך באהבה גדולה, ועם כל זאת אתה ממשיך להיות אומלל ולא מרוצה״.

מילותיו נחרטו במוחי ומאותו הרגע הבנתי עד כמה הסיכוי להציל את נישואינו הוא מזערי

חפש באתר

טואול - בניית אתרים