סקירת הסרט שאטר איילנד/ ראובן שבת

בימוי: מרטין סקורסזה  139 דקות
(נטפליקס קטגוריית סרטי מתח )

מרטין סקורסזה הוא במאי גאוני , עם יחסים מורכבים לגבי אלוהים, אדם ואמונה.

בהיותו קתולי,( וככל הנראה קתולי מאוד מאמין למרות המחאתיות שלו), סקורסזה מטפל הרבה בנושא רגשות האשם , השפעותיהם על האדם ומחירם.

הסרט שאטר  איילנד, מתרחש בבית כלא למשוגעים מסוכנים, באי מסתורי ומעט אפל בשנת 1954.

זוג בלשים פדרלים מגיע לאי על מנת לחקור את היעלמותה המסתורית של רוצחת חולת נפש שהרגה בדם קר את שלושת ילדיה והטביעה אותם.

הם נפגשים עם מערכת קשוחה ומאיימת של פסיכאטרים( בראשם בן קינגסלי ומקס פון סידוב), חולים משונים, אנשי צוות מסתוריים, וסוהרים מסוכנים.

הבלש הבכיר, המשוחק בכשרון עצום על ידי ליאונרדו דה קפריו, מפעיל את מיטב שיקול הדעת שלו בנסיון לפענח את המתרחש, ונעזר לשם כך בעמיתו הבלש , המשוחק גם הוא בכישרון עצום על ידי מארק רפאלו. השניים נעים במסלולי האופל של בית החולים, מסכנים את חייהם, על מנת לגלות את האמת המרתקת והכאובה.

אלא שהאמת הזאת, אינה בכלל האמת שהם מחפשים, אלא אמת אחרת, מזעזעת ונוראית, הנוגעת בחיי הגיבור הראשי ומביאה לבסוף להתרסקותו.

הכל על גבול המושלם בסרט הזה. עיצוב העלילה, הדמויות, המשחק, הליהוק של הצוות, הצילומים, הסטים, התפאורה, השחזור המדהים של התקופה.

בתוך המרחב הקולנועי הזה טווה סקורסזה סרט טעון, משמעותי, חכם ומורכב.

הוא דן בערך הטיפול הנפשי-רפואי, תועלתו ונזקיו, באפשרות שזו תשחרר חולים מחוליים הנפשי, ובכשלונות לגבי על האפשריות.

הסרט יוצר תשתית פסיכולוגית רחבה לגבי יחסי אנוש ומאידך אינו נותן תשובה ברורה.

ומבחינה עלילתית הוא מותח ועוצר נשימה.

בעיתיות אחת מצויה בו-והיא פטאליות לגבי מלכוד עצמי של אדם ומערכת בתוך עצמם ומתוך זה נקיטה לכאורה של עמדת ייאוש.

אבל מלבד זאת מדובר בסרט מותח, איכותי, עוצר נשימה וחשוב בכל שאר ההיבטים.

מוצג בנטלפיקס.

חפש באתר

טואול - בניית אתרים