על מסע החיים עם יואב סנטו/ נסים נהר דעא

יואב סנטו הוא איש מיוחד במינו. במשך שנים רבות עסק בפרוייקטים של שיקום כולל הקמת מרכזי גמילה מסמים ועוד. פעילותו זו זכתה לתהודה רבה והקנתה משמעות מהותית למטופלים. בשנים האחרונות, הוא שוקד על שתי פעיליות: כתיבת ספרים ואירוח של סלון ספרותי בביתו, אחת לחודש, של סופרים ומשוררים.

 

ש: ספר לי קצת על עצמך מתי נולדת.

ת: התשובה לשאלה מתי נולדתי היא לא פשוטה. מחר אני חוגג יום הולדת 76 אבל זה יום הולדת סוציולוגי. הרבה שנים יום ההולדת שלי היה 1 לספטמבר . לפני שבע שנים אבי הפתיע אותי ואמר לי שכל הלחשושים שאני מאומץ נכונים. אי לכך יום הולדתי הביולוגי הוא 29/12/1943.

המוסד החינוכי שהכי השפיע עליי היה בית הספר לקציני ים בעכו.  נכנסתי פרחח יצאתי בן אדם. עשיתי צבא במודיעין חייל הים. גיליתי שאני מצליח בתחום. לאחר מיכן הפלגתי בצי הסוחר חזרתי לארץ וקבלתי תואר ראשון במדע המדינה וסוציולוגיה. נסעתי ל-14 שנים לארה"ב והשלמתי דוקטורט בסוציולוגיה עם התמחות בסמים ואלכוהול.

בין השנים 84-90 הייתי "הנרקומן הראשי" של משרד הבריאות. מנהל מחלקת סמים ואלכוהול. מערך הטיפול היה בחיתוליו.  באמצע שנות השמונים היה נהוג לתת למכורים בסמים אבטחת הכנסה. זאת משום שהם איימו להפוך את השולחן ולשרוף את המועדון.

 

טענתי בפני הנהלת המוסד לביטוח לאומי שהמדינה לא צריכה לממן את צריכת הסמים. במקום לתת  אבטחת הכנסה צריך לעשות מבחני זכאות. הצעתי לביטוח הלאומי להקים מרכז  אבחון והכוון. מי שרוצה לקבל קצבה צריך להוכיח שהוא מכור.. השקעה של מיליון שקל בהקמת המרכז תחסוך למדינה 10 מיליון ₪ בקצבאות.

במשרד הבריאות היו בזמנו מעבדות מזון, אך הן היו במצב פיזי ירוד  ונסגרו.  בקשתי  את המשרדים של המעבדות הללו שיפצנו אותם והקמנו מרכז ומעבדה לאבחון והכוון.

למשרד הרווחה היו משרדים מחוזיים באותו בניין. 

המכורים ניצלו את המצב ולאחר שקיבלו קצבה מהביטוח הלאומי קצבת התמכרות, עלו  קומה למשרדי הרווחה וביקשו שירותים חברתיים בגין גמילתם.

באתי למנהל המחוז ואמרתי שעובדים עלינו באופן מתוחכם.  הצעתי שנשתף מידע.

משרד הרווחה החל להבין שחייבים לעשות משהו בנושא סמים. עד אז זה היה באגף תקון. (תקון הוא האגף במשרד הרווחה, המתמחה בטיפול בעבריינים), כלומר נרקומן הוא עבריין. הייתה מלחמת תקציבים. בין משרד הבריאות לרווחה. בעקבות "מלחמות היהודים" בין הבריאות לרווחה  הוקמה הרשות למלחמה בסמים ואלכוהול.

ש: מה דעתך על נושא הסמים.

ת: סמים עונים על הרבה צרכים אנושיים. יש אנשים שמשתמשים בסמים כדי להקהות כאב יש מי לשם מרגוע אחרים לשפר ביצועים . סמים היו ויהיו והחברה צריכה להחליט איך היא מתייחסת לכך.  כאשר ההולנדים התירו את השימוש במריחואנה , אמסטרדם הפכה לבירת הסמים. יש תוצאות לוואי לא פשוטות לצריכת סמים.

ש: כמו נהיגה. ואלכוהול. 

ש: יש משהו שאתה גאה בו במיוחד?

ת: כן. הקמת מרכזי גמילה כאשר הייתי שותף בהקמתם., בית אור אביבה,  אילנות ומלכישוע

ש: האם יש הצלחות בטיפול במכורים?

ת:  יש, באחוזים בודדים. יש לי שכנה שהכרתי כמשתמשת פעילה ולאט לאט הוצאתי אותה, אם לשלושה ילדים, נקייה.

ש: האם לדעתך החוקים לגבי איסור שימוש בסמים משיגים את מטרתם?

ת: לא!

ש: אני יודע כמשתתף בעבר שאתה מנהל סלון ספרותי.  איך עלה הרעיון, וכיצד התחלת בכך?  מתי זה החל?

ת: לפני עשר שנים, שמתי לב שיש פחות ופחות שיח בין אישי בין אנשים שכותבים.  התחלתי לקרוא על סלוני ספרות.  – ארבעה סלונים נוהלו באירופה, במאה ה19 על ידי נשים יהודיות  – ואמרתי לעצמי נכון שאני לא אישה אך זה בר ביצוע.

אחת למספר שנים יש לי ג'וק, ואני מתמכר לו.  אבל גם כאשר זה ג'וק אני די מפוקח לגבי ההצלחה של זה. עשיתי סקר שוק. והחלטתי ללכת  על זה.

ש: איך אספת את האנשים, את הכותבים?

"היה לי כבר דף  פייס משוכלל 5 עם  אלפים חברים ועוד 5 אלפים עוקבים בדף העסקי.

פניתי לחברים בדפים האלה והצעתי שיצטרפו לסלון הספרותי שאני מקים. אם אתם רוצים להקריא ולשמוע בקורות – קדימה.  זה דרש מאות שעות עבודה כדי לקבץ אנשים שרוצים לשמוע ולהשמיע. היו כל מיני תהליכים לגבי גבולות הביקורת.

ש: כמה שנים זה פועל?

ת:  שש שנים. בזמן הקורונה לא נפגשים.  וכעת זה פועל בזום.

ש: יש לך איזה שהן תובנות לגבי ספרות ושירה מכך? יש לך תובנות לגבי הכותבים והמשתתפים?

ת: אני לא תופס עצמי כאיש ספרות. אני פיתגמולוג. כותב פתגמים. ליום הולדת 60 רכשתי לעצמי מתנה והקמתי אתר לפתגמים. www.pitgam.co.il האתר מכיל  מאות פתגמים בתחומים שונים. ולאחרונה הפך לחלק מהסכסוך הישראלי פלשתינאי.  האקרים פלשתינים פרצו והכניסו סיסמאות שלהם.

אנשים כותבים כמו כל פעולת אמנות בגלל שלל סיבות.  ראשית לשם התבטאות עצמית.  בסלון עברו כ300 איש ואישה. חלקם באו ונשרו. ויש כאלה שמלווים אותי מאז ההקמה. יש שטועמים ולא באים עוד.

ש: אתה כותב?  יצאו ספרים שלך לאור?

ת: פוסטים בפייסבוק. מלבד פתגמים גם פרוזה.  הוצאתי לאור שלושה ספרי פתגמים.  ובפרוזה ספר שעומד לצאת לאור – על שתי המשפחות שלי,  המאמצת והביולוגית. סיפור החיים של אבא. וכל מי שיבוא אפילו בזום יקבל ספר.

ש: מה מעורר השראה בעיניך?

ת: אני לא צריך השראה. תן לי נקודת מיקוד ואני מתכנס אליה.  אין לי מחסומי כתיבה. הטכניקה שלי פשוטה. למשל,  עשיתי מחקר על נגמלים בכלא חרמון. שלוש שעות נסיעה לכל כיוון, ובזמן הזה,  הקלטתי והכתבתי, למדתי לדבר בסגנון של כתיבה.  אני מתמלל לאחר מכן עורך.

ש: איזה ספרים וסופרים אתה הכי מעריך ומדוע?

ת:  מאוד ממעיט בקריאה.  אוהב את מאיר שלו.

ש: ואיך לא? איזה ספרים היית לוקח איתך לאי בודד ומדוע?

ת: אני אוהב פתגמים, משלי קרילוב.  לאי בודד הייתי לוקח מחשב עם תקשורת לווינית.

ש: אני מבין שאתה רוכב על אופניים באופן קבוע ומתכנן לרכב את שביל ישראל, במסלול אופניים מהחרמון עד אילת. איך אתה מתכנן לעשות את זה?  לבד? בקבוצה?  איך אתה מארגן את זה? הרי צריך לאכול, לנוח, לישון, לתקן תקלות. יש רכב מלווה?

ת: כרגע יש 35 איש בקבוצה ועומדים להיפגש בעוד שבוע לתכנון. אנו יודעים שצריך פרויקטור,  שידאג למעטפת הלוגיסטית.

שביל ישראל מחולק לקטעים.  כל קטע כ 40-50 ק"מ ליום. למחרת שוב. תוך שבועיים גומרים את ישראל.

ש: בני כמה המשתתפים?

ת: בקבוצה יש שלושה בגילי,  שהיו איתי בקציני ים. כדי להעמיד את זה במבחן אני מצטרף בשבוע הבא לחמישה ימי רכיבה.  מהחרמון עד אכזיב. אהיה יותר חכם אחרי חמשת ימי הרכיבה. 

ש: יש גם נשים?

ת: פתוח למי שירצה. ולא מוכרחים לעשות את כל המסלול.  אלה שיעשו את כל המסלול יקבלו תעריף מוזל.  ואלה שיעשו חלק,  תעריף מלא. והעיקר לא לפחד כלל.

יש רעיון, כמו בשלושה בסירה אחת, או בבומל, (הספרים של ג'רום, ג'רום), לעשות מזה ספר או סיפור.  וכמו כל סיפור טוב, מתחילים בשיווק. וזה בדיוק מה שאנו עושים.   

ש: תכתוב תוך כדי?

ת: ארכב, ואדבר אל המצלמה  ואקליט ואחר כך אתמלל. 

ש: שיהיה בכיף ובהצלחה.


 

 

 

 

חפש באתר
טואול - בניית אתרים