רשימה:
על הספר  "זכוכית מגדלת" / ראובן שבת

 

הספר הזה הינו המשך של הספר הקודם של המחברת "צוּר מִשְׁכָּני" במובן חשוב ומהותי. הספר הקודם מבטא את  הזיקה האמונית המאוד חזקה שיש במכלול היצירה של אסתר. מוטיב חוזר של הספר הקודם הוא הדגש האמוני מן האהבה הארוטית עד לאהבה ועד למות. מבחינה אמונית הבורא נמצא בכל דבר שאנו קשורים בו. גם השירים שיש בהם זיקה לארוטיקה כפי שציינה פרופסור  טובה גמליאל יש בהם טביעת הבורא שבתוכנו. לא כל יוצר יכול להגיע לעומק כזה של הבנה, לכן אני מאוד אוהב את השירים ואת הסיפורים שלה, אהבה לקטע האמוני שמדגיש את מהות הבריאה בתוך מהות החוויה של היצירה.

 אחד מהשירים המיוחדים בספר הוא  "שלומית" :

 

שְׁלוֹמִית עוֹרֶכֶת שִׁעוּר, 

בּוֹ תַּמְחִיז אֵיךְ בּוֹנִים סִפּוּר

כָּל סִפּוּר צָרִיךְ בַּיִת

לְהָאִיר זָוִית אוֹ שְׁתַיִם,

שֶׁיִּהְיֶה מְקוֹרִי וְיַרְחִיב אִישִׁיּוּת.

כְּתִיבָה אִישִׁית הוֹפֶכֶת כְּלָל-עוֹלָמִית.

שְׁלוֹמִית נוֹתֶנֶת אַרְגָז כֵּלִים:

פִּתְחוּ אֶת הַמְּגֵרוֹת וּקְחוּ רְגָשׁוֹת,

הִשְׁתָּהוּ קַלּוֹת בִּמְגֵּרַת הַמַּדְרֵגוֹת,

צַיְּרוּ אֲוִירָה עִם הַטְרָמָה,

טְלוּ מִלִּים מְלוֹא הַחוֹפָנִים

וְהַרְעִיפוּ עֲלֵיהֶן הֲמוֹן צְבָעִים.

 

שְׁלוֹמִית בּוֹנָה אֲוִירָה,

תְּרַחֵף עַל פְּנֵי הַדִּמְיוֹן כִּשְׂמָמִית וְתָגִיד:

הַכְנִיסוּ זַעַם יִצְרִי עַל שְׂרִידֵי הַפַנְטַזְיָה,

חוֹלְלוּ קוֹנְפְלִיקְט בַּדְּרָמָה הַפְּנִימִית,

הַרְגִישׁוּ אֶת הַבְּדִידוּת וּפַזְּרוּ נִינוֹחוּת,

דּוֹבְבוּ אֶת הַנֶּפֶשׁ עִם אוֹפוֹרְיָה שֶׁל הַתָּרָה.

כִּתְבוּ כָּאן וְעַכְשָיו גַּעְגּוּעַ עִם עָצְמָה.

כִּקְפִיץ בַּסּוּגֶ'ט וּבַּמַּיִם.

נוֹתִיר פַאבּוּלָה סִפּוּרִית

אֲפוּפַת חֲלוֹם וּמִסְתּוֹרִין.

 

אקדים ואומר, "זהו שיר פוסט מודרני". אינני יודע אם זה מכוון או לא כי אני לא מתחבר לשירה פוסט מודרנית, אבל שיר זה כן יכול להתחבב על קוראיו ויכול לחבר לשירה מודרנית מצד משוררת מודרנית אמונית. ההיבטים הפוסט מודרניים שבו הם חלק בלתי נפרד מהשיר. הדימוי לשממית מאוד ייחודי, מקסים בעיניי ומתאים כאן, יש בדימוי את התבנית והיכולת של היוצרת לברוא בתוך היצירה שלה דמיון חופשי, דימוי לשממית שהיא בסך הכל מן לטאה אפורה אבל יכולה ליצור את אווירת הריחוף הדמיוני, "תְּרַחֵף עַל פְּנֵי הַדִּמְיוֹן כִּשְׂמָמִית וְתָגִיד:"

הבית האחרון נותן כלים חזקים של הנחייה בשלה, "נוֹתִיר פַאבּוּלָה סִפּוּרִית / אֲפוּפַת חֲלוֹם וּמִסְתּוֹרִין". משתקפת בשיר דמות המנחה היודעת היטב את מלאכתה.

מדובר ביוצרת מקורית וייחודית המשדרת את המהות של הקרבה הרוחנית לבורא. אקרא מה שכתבתי על הספר הקודם ומופיע בגב הספר הנוכחי: ""שירתה של אסתר קאפח נוגעת בכל צירי היצירה השירית האמונית היהודית לאורך הדורות ובכך קולה הייחודי וגדולתה המעניינת מאוד".

 

 

חפש באתר
טואול - בניית אתרים