עיצוב:  רבקה תפארת חקק 
ט"ו  באב בהשראת אהבתם של יוסף ורבקה באו/ רחל עדן

 

כבכל שנה גם השנה קיים מוזיאון בית יוסף באו אירוע אהבה בחג ט"ו באב (במקורות: חמישה עשר באב), ביוזמה משותפת עם הרצל ובלפור חקק, שכיהנו בעבר כיושבי ראש של אגודת הסופרים העברים. האחיות הדסה וצלילה באו, מנהלות במשותף את מוזיאון יוסף באו (רחוב ברדיצ'בסקי 9, ת"א), ובכל שנה הן נהגו לקיים אירוע בחג האהבה העברי ט"ו באב, כשכל הערב עומד בסימן אהבתם של יוסף ורבקה באו, אהבה שנרקמה במחנה ההשמדה פלשוב בעיר קרקוב בפולין.

האירוע התקיים השנה בט"ו באב תש"ף, 5.8.2020.

 

אהבת רבקה ויוסף באו

יוסף באו, שהיה דמות ססגונית ורבת כשרונות, תיאר את סיפור אהבתו בספר "שנות תרצ'ח", על ימי השואה בפולין. סיפור האהבה המיוחד שהתקיים בתוך השואה, במחנה השמדה, צד את עיניו של סטיבן שפילברג, וטקס הכלולות בבית קברות במחנה פלשוב הפך לסצינה דרמתית בסרט "רשימות שינדלר". לפני שלוש שנים התקיים אירוע בסינמטק תל אביב, ובו שוחזרו כלולותיהם של רבקה ויוסף באו, בנוכחות שחקנים פולניים ששיחקו בסרט "רשימת שינדלר".

השנה, עקב משבר מגיפת הקורונה, החליטו הדסה ורבקה באו לא לוותר על אירוע האהבה, ולקיים את האירוע בזום, בהנחיה של הרצל ובלפור חקק, כמו בכל שנה.

 

הרצל ובלפור חקק תיארו את אופיו המיוחד של חג האהבה העברי, כפי שנחשף לפנינו במסכת תענית בתלמוד בבלי. החג היה גם חג של אהבה, אך חג של פיוס בין השבטים בעם ישראל.

בימי קדם יצאו בנות ירושלים לכרמים, והיו לובשות בגדי לבן שאולים, כדי שלא לבייש את מי שאין לה בגד יפה לפי האופנה החדשה. הבנות היו  יוצאות לרקוד בכרמים כדי למצוא זיווג הגון ולהקים בית בישראל. לאורך שנות הגלות השתמר חג האהבה העברי וצבר משמעויות נוספות. הרצל ובלפור חקק קראו מדרשים מרתקים.

 

חמישה עשר באב במסכת תענית בתלמוד בבלי

 

"אמר ר' שמעון בן גמליאל: לא היו ימים טובים לישראל כחמישה עשר באב... שבהם היו בני ירושלים יוצאים בכלי לבן שאולים, שלא לבייש את מי שאין לו. ובנות ירושלים יוצאות ומחוללות בכרמים".

תפארת חקק קראה את המדרש ממסכת תענית מה היו אומרות הבנות היפות, מה אמרו המיוחסות ומה אמרו המכוערות:

 "'מה הן אומרות'. תנו רבנן: יפיפיות שבהן, מה הן אומרות? תנו עיניכם ביופי, שאין אישה אלא ליופי. מיוחסות שבהן, מה הן אומרות? תנו עיניכם במשפחה, שאין אישה אלא לבנים. מכוערות שבהן, מה הן אומרות? קחו מיקחכם לשם שמים, ובלבד שתעטרונו בזהובים".

 

 ואחר כך סיפרה תפארת על המנהג בקיבוצים לחדש ולשחזר את המנהג הקדום. בילדותה היו הבנות יוצאות לפרדס או לכרם, והבנים יצאו לחזר אחריהן בכרמים. נערך טקס שבו קראו את המדרש מן המסכת של התלמוד.

על פי המסורת, במשך שנים רבות היה קרע עם שבט בנימין, והאירוע של חמישה עשר באב יצר אפשרות לחדש את הקשר בין השבטים ולאחד את העם. ביום זה הותר להתחתן עם שבט בנימין.

 

"וַיֹּאמְרוּ יְרֻשַּׁת פְּלֵיטָה לְבִנְיָמִן וְלֹא יִמָּחֶה שֵׁבֶט מִיִּשְׂרָאֵל. וַאֲנַחְנוּ לֹא נוּכַל לָתֶת לָהֶם נָשִׁים מִבְּנוֹתֵינוּ כִּי נִשְׁבְּעוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר אָרוּר נֹתֵן אִשָּׁה לְבִנְיָמִן. וַיֹּאמְרוּ הִנֵּה חַג ה' בְּשִׁלוֹ מִיָּמִים יָמִימָה אֲשֶׁר מִצְּפוֹנָה לְבֵית אֵל מִזְרְחָה הַשֶּׁמֶשׁ לִמְסִלָּה הָעֹלָה מִבֵּית אֵל שְׁכֶמָה וּמִנֶּגֶב לִלְבוֹנָה. וַיְצַוֻּ אֶת בְּנֵי בִנְיָמִן לֵאמֹר לְכוּ וַאֲרַבְתֶּם בַּכְּרָמִים. וּרְאִיתֶם וְהִנֵּה אִם יֵצְאוּ בְנוֹת שִׁילוֹ לָחוּל בַּמְּחֹלוֹת וִיצָאתֶם מִן הַכְּרָמִים וַחֲטַפְתֶּם לָכֶם אִישׁ אִשְׁתּוֹ מִבְּנוֹת שִׁילוֹ- - (שופטים כ"א)

 

חג אהבה עברי

אכן, התברר שאנו כאן איננו נזקקים לולנטיין דיי כדי לחגוג אהבה. יש לנו חג אהבה עברי !

ואנו יכולים במוזיאון יוסף באו, לאהוב בהשראת יוסף ורבקה באו.

המשוררים והמשוררות היו ערים לכך, שיום ט"ו באב הוא יום הירח המלא. יש שמחה גדולה שהירח מלא, ויש לכך בחג האהבה העברי גם משמעויות רומנטיות. הלבנה במילואה, וגם השמחה במילואה.

 

הרצל ובלפור חקק קראו מקמה שנכתבה בעקבות ספרו של יוסף באו על אהבתו עם רבקה באו. הנה קטע:

 

''אני מנסה לשחזר את דגם הגיהינום ששמו פלאשוב''/ כך חוזר וכותב שוב ושוב/ האיש יוסף באו שברח מן הגיהינום/ המחנה ששרד בזיכרונו כבלהות- חלום.../ הוא חש צורך לתאר את היהודים חסרי האונים/ בכאב כתב וסִרטט את הטרנספורטים לַכּבשנים/ המשלוחים לאושוויץ ולמחנות הריכוז הארורים/ בלֵב דווי סיפר על האקציות ועל החיים בצריפים הסגורים. / כן, הלב נחמץ, בער הדם/ רכבות משׂא יצאו טעוּנות אדם/ ומי שרצו אל גדרות התיל התחשמלו ונורו בגבּם.

 

יוסף באו ניצל מן הסלקציה הארורה וּממלקות הכאב/ מזלו שפר עליו שכן ידע

 

לצייר היטב/ על כן, עסק בגרפיקה והעתקוֹת שֶמש עבור האויב. / וראו לאן הגורל שלח את יוסף הצדיק בעודו מצייר במצוקה/ בצירוף מקרים פגש הוא את אשתו לעתיד, את רבקה/ בעודו מסביר לַנאצי שלא ניתן לעשות העתקת שמש ללא שמש במרוֹם/ זרחה שמשו, הנה זרחה מולו האישה שהאירה לוֹ את היום./ ''אולי תואילי בטובֵך למלא את מְקום השֶמש'', אמר לה באהבה/ אף נתן לה צרור פּרחי בר לרכּוש את לבּה.

 

למחרת נָשק לה חֶרש בַּתור למרק/ זה היה ממש לאור הירח, והוא חש מכּת בָּרק/ ומאז כל בוקר צִחצֵח את נעליה בשרוול וברוֹק/ וסָגד לה מכושף מוכּה אמוק./ זה היה חיזור כמעט כמו בסרטים/ אך זה היה מאחורי גדרות תַיל ממוֹרטים".

לאחר מכן תיארו איך גוננו נשות ביתן הנשים במחנה ההשמדה על יוסף באו:הוא התחפש לאישה, וכך התקיים טקס הנישואין בתוך ביתן הנשים, כשאמו של יוסף באו משמשת כרב. הוא התיך כפית ועשה ממנה טבעת נישואין, וכך התקיים הטקס.

המשוררות והמשוררים קראו שירי אהבה מרגשים. מצורפת קישורית לצפייה בטקס כולו, וכל שירי המשוררים נכללים בסרטון יוטיוב זה.

https://www.youtube.com/watch?time_continue=409&v=WCqau0tmMUQ&feature=emb_logo

 

 

הנה השיר של המשורר בן בן ארי:

מָה טוֹב/ בן בן ארי

מָה טוֹב

לִחְיוֹת,כְּשֶׁגַּם

אַתְּ חַיָּה -

לְצִדִּי.

מָה טוֹב

לִנְשֹׁם, כְּשֶׁאַתְּ

נוֹשֶׁפֶת בְּעָרְפִּי.

מָה טוֹב

לִקְרֹא כְּשֶׁאַתְּ

נָמָה בָּעַרְסָל

מוּלִי.

מָה טוֹב

לִרְאוֹת כּוֹכְבֵי מָרוֹם

סוֹטִים מִמַּסְלוּלָם

רַק כְּדֵי לְשַׁמֵּשׁ

לָךְ שְׂמִיכָה.

---

מָה טוֹב

בְּעוֹלָמִי, כְּמוֹ

לִהְיוֹת חֵלֶק

מִכָּל אֵלּוּ ?

דָּבָר לֹא !

חפש באתר
טואול - בניית אתרים