אנחנו לא לבד ביקום

ארבע הוכחות שאי אפשר להתעלם מהן/ יעקב שקד


 


מאמר זה מתנהל כשיחה דימיונית בין חַיבָּנִית* ששמה ללה, מחַיבָּנוּת המתקדמת במיליוני שנים מזו של בני האדם, לבין נציגות נבחרת של האנושות. ללה מודעת לרגישות בני-האדם לבעיות מגדר ומדברת לפיכך בלשון זכר, אף כי היא מופיעה בהולוגרמה בדמות אשה

hhhh

 

את אמרת שכבר ביקרתם כאן לפני חמישים מיליון שנים, ברור לנו לפיכך כעת שאנחנו לא לבד ביקום, אמר איש נשוא פנים.

  

ברור.

 

למה לא נתתם לנו אף פעם סימן שנדע שאנחנו לא לבד. למה לא הותרתם בביקורכם איזה סימן מונומנטלי לכך שהייתם כאן? אילו עשיתם זאת היינו יודעים כבר מזמן שאנחנו לא לבד.

 

אבל עשינו זאת. הותרנו כאן סימן ענקי. גדול עוד יותר מכפי שאתה התכוונת לו. הותרנו סימן שאי אפשר לטעות בו. משהו כה ברור, עד כי אין צורך להיות מתוחכם או איש מדע, בכדי להבינו.

 

אז איפה הוא? הוא נחרב? הוא נהרס?

 

לא. כלל וכלל לא. נראֶה לכם שהיינו מותירים סימן העלול להיהרס? הוא עדיין שריר וקיים כמעט כפי שהותרנו אותו, ומתנוסס לנגד עיניכם בכל הדרו. אבל אתם רואים ואינכם קולטים. כולכם רואים אותו, כל תינוק וילד ומבוגר. הוא כל כך עצום שאי אפשר שלא לראותו.

 

באולם קמה מהומה. מה? איזה סימן? על מה היא מדברת?

 

איננו יורדים לסוף דעתך.

 

 לפני כחמישים מיליון שנים שלכם, סיירנו כאן בגלקסיית שביל החלב - הקרויה גם 'נהר די-נור', ואיתרנו כוכבים שבהם יתפתחו יצורים תבוניים. הצבנו בכוכבים אלה סימנים ברורים, ענקיים. סימנים שגם פרימיטיבים בשחר תבונתם יזהו אותם ויסיקו מכך שהם לא לבד, וכי יש חיבנים מפותחים ומתקדמים מאוד. בכל הכוכבים והמקומות האלה לא קרה מעולם, שהחיבנים החיים בהם החמיצו את הסימנים. זה קרה רק איתכם.

 

האיש פנה לאחור אל היושבים באולם. מישהו מבין על מה היא מדברת?

 

נשמעו קולות מהססים -

 

הפירמידות.

 

הרי הימלאיה.

 

מאצ'וּ פּיצ'וּ[1].

 

עצי סֶקוֹיה.

 

הכותל המערבי.

 

הלוייתן הכחול.

 

יהלומים.

 

מעגלי התבואה.

 

שפתיה של ללה התעקלו בחיוך למשמע הדבר הזה.

 

הציורים במישור נאסקה[2] בפרו.

 

קרחון פֶּרִיטוֹ מוֹרֶנוֹ[3] בפטגוניה.

 

זוהר הצפון.

 

טיהוָ'אנאקו[4].

 

ללה גיחכה. לא. הפירמידות הן בנות כמה אלפי שנים בלבד. איננו אחראים לכל אלה.

 

הוא פנה אליה. בבקשה, מהו הסימן הזה?

  

כל מה שאתם צריכים לעשות בכדי לראות את הסימן הכל כך ברור מעצמו, הכל כך מובהק, הכל כך זועק "הסתכלו עלי", זה לשאת את עיניכם אל הירח.

 

הירח?

 

הירח.

 

לא ראינו את הירח? בוודאי שאנו רואים אותו. אנחנו מסתכלים עליו כל הזמן. אפילו ביקרנו בו. אתם עשיתם את הירח? מכך היה עלינו להבין שאנחנו לא לבד? מה המיוחד בכך? הלא לכוכבים רבים יש ירחים.

 

אנחנו לא עשינו את הירח. הוא כאן מזה שלושה מיליארד וחצי שנים. אבל אנחנו הענקנו לירח שלכם תכונות מיוחדות. אתם עדיין לא מבינים?

 

מה יש להבין?

 

בכל היקום כולו אין עוד ירח כשלכם. אתם רואים, כפי שראו אבות אבות אבות קדמוניכם, אותו מראה עצמו של הירח. תמיד את הפנים, תמיד רק צד אחד. תמיד באותו מצב עצמו. כאילו אין הירח מסתובב כלל. לא על ציר אורך ולא על ציר רוחב. לא כך ש"פניו" יסתובבו סביב עצמם, ולא כך ש"פניו" יופיעו וייעלמו חליפות. הוא אינו נוטה, הוא אינו משתנה, כאילו היה קבוע בשמים שלכם. זאת היא תופעה בלתי טבעית בעליל! אנחנו התאמנו את ירחכם ומסלולו, כך שתראו אותו תמיד תמיד תמיד באותו מצב עצמו? נקל להבין שזה אינו דבר מקרי, כי אם נעשה בכוונת מְכַוֵן

 

אוֹה. זה מדהים! איך עשיתם זאת?

 

מהו אורך היממה של הירח? שאלה ללה.

 

איש צעיר בחליפה מהודרת קם ואמר, עשרים ושבעה ימים נקודה שלוש. הירח משלים סיבוב על צירו בעשרים ושבעה ימים נקודה שלוש.

 

על הלוח מאחורי ללה הופיע כיתוב:

 

אורך יממת הירח = 27.3 ימים

 

וליתר דיוק, אמרה ללה, שש מאות חמישים וחמש שעות נקודה שבעים ושלוש.

 

על הלוח מאחורי ללה הופיע כיתוב נוסף, מתחת לקודם:

 

אורך היום של הירח = 655.73 שעות

 

ומהו אורך השנה של הירח? היקשתה ללה.

 

אוֹה...! נאנק האיש.

 

נכון. ובכל זאת?

 

עשרים ושבעה ימים נקודה שלוש. הירח משלים סיבוב סביב כדור-הארץ מדי עשרים ושבעה ימים נקודה שלוש.

 

על הלוח הופיע עוד כיתוב, מתחת לקודמים:

 

אורך השנה של הירח = 27.3 ימים

וליתר דיוק, שַנתָּה ללה, שש מאות חמישים וחמש שעות נקודה שבעים ושלוש.

 

על הלוח הופיע מתחת לשורות הקודמות:

 

אורך השנה של הירח = 655.73 שעות

 

אנשים הניעו את ראשיהם מצד לצד, כלא מאמינים. איך זה יכול להיות? מילמלו לא מעטים.

 

כך עשינו זאת. קודם כל הצבנו את הירח באופן שציר הסיבוב שלו סביב עצמו הינו ניצב במדוייק למסלול ההקפה שלו סביב כוכבכם. אז התאמנו את מהירות הסיבוב של הירח סביב עצמו וסביב כוכבכם כך, שיהיו זהים לחלוטין. זהים בדיוק של קוָ'אדריליונית המילימטר וקו'אדריליונית השניה, אמרה ללה. אורך היום ואורך השנה של הירח זהים במדוייק.

 

זהו הגורם לכך שאתם רואים תמיד אותו צד עצמו של הירח. הירח מבצע הקפה מלאה סביב עצמו בהתאמה להקפה המלאה שלו סביב כדור-הארץ, כך ש"פניו" מופנים תמיד אליכם. נראֶה לכם שדבר כזה יכול להתרחש בדרך מקרה? שמשך סיבוב הירח סביב עצמו וסביב כוכבכם זהה לחלוטין. ושתוצאת הדבר היא שאתם רואים תמיד את הירח באותו מצב עצמו, מצב יחיד ומיוחד?

 

את מדברת על דיוק של קו'אדריליוניות, אבל אנחנו יודעים שמרחקו של הירח מכדור-הארץ אינו קבוע. הירח מתרחק מכדור-הארץ מדי שנה בסנטימטרים אחדים. זה נראה זניח, אבל זה הרבה יותר מקו'אדריליוניות המילימטר. ההתרחקות הזאת היא איטית אבל קבועה. ולאורך מיליוני שנה זה ניכר מאוד.

 

נכון. אבל ההתרחקות הזאת נלקחה כמובן בחשבון בחישובינו, כך שהדיוק שלנו נותר בעינו.

 

אכן, מפליא.

 

יְתֵרָה מכך. נתנו בירח עוד סימנים מלאכותיים ברורים ומובהקים.

 

שגם אותם לא זיהינו?

 

לא זיהיתם שהם אינם טבעיים. שהם אינם יכולים להיות טבעיים, וכי הם יכולים להיות רק תוצאת מעשה מכוּוָן. תבוני. מעשה מכוּוָן שרק חיבנים מתקדמים מאוד עשויים היו לעשותו.

 

מה שאמרת הינו אכן מדהים, ואני לא יודע איך זה שלא נתנו עליו את הדעת. אבל, גם אם הסיכוי לכך קלוש, זה בכל זאת יכול להיות צירוף מקרים בלבד.

 

לא ולא. אפילו המדענים השמרניים ביותר שלכם צריכים להסכים כי הסיכוי לדיוק כזה של קו'אדריליונית המילימטר וקו'אדריליונית השניה לאורך עשרות מיליוני שנים - לרבות השינויים המתבקשים עם חלוף הזמן - באורח מקרי, אינו קיים. ובוודאי שלא לכמה סימנים ייחודיים כאלה בגֶרֶם שמים אחד.

 

מה? על מה את מדברת עכשיו?

 

אני מדבר על זה, שגם גרמנו לכך שקוטרו של הירח שלכם נראה לעיניכם זהה לקוטר השמש בעת ליקוי חמה. הירח שלכם מכסה את השמש בחפיפה מוחלטת בעת ליקוי חמה. זה נראה לכם טבעי? זה נראה לכם פרי המקרה? זה נראה לכם צירוף מקרים חסר משמעות?

 

אוֹה. וָ'אוּ! ואיך עשיתם את זה?

 

יִדִּינוּ בירח שלכם כמות נכבדה של מטאוריטים. הקטנים פגעו בכל מקום בשטחו, אבל את הגדולים שבהם כִּיוָנּוּ בכוונת מְכַוֵן, למקומות מוגדרים. הגדלנו כך את הירח שלכם בכעשרים אחוזים לקוטר מחושב של שלושת אלפים, ארבע מאות שבעים וחמישה קילומטר.

 

  על המסך מאחורי ללה הופיע:

 

קוטר הירח 3,475 קילומטר

 

פי ארבע מאות קטן מקוטרה של השמש. על המסך מאחורי ללה הופיע:

 

קוטר השמש 1,390,000 קילומטר

 

בקוטרו זה מכסה הירח בהתאמה מלאה את פני השמש בעת ליקוי חמה.

 

לא ייאמן! מילמלו רבים לעצמם.

 

ניצלנו את הגדלת קוטר הירח בכדי ליצור גם את הסימן הנוסף שהותרנו בו. הסימן בירח, שהינו הברור מכל. סימן כזה שכל ילד צריך להבין מיד כי אינו מקרי. איני מבין איך לא קלטתם אותו כבר בשחר תבונתכם.

 

מה? מה? איזה סימן? שוב אין לי מושג על מה את מדברת עכשיו?

 

ללה נשאה זרועותיה במחוות יאוש. הפנים! הפנים שלכם על הירח. היתכן שרק במקרה מצויירים פנים אנושיים - פה, אף, שתי עיניים - על חלק ענקי של גרם השמים היחיד שאתם יכולים לראותו בבירור בשמיכם?

 

אוה! אלוהים!

 

אכן. אנחנו חישבנו על ידי פרוייקציה, כיצד ייראה קלסתר הפנים של צורת החיים הנבונה שתתפתח על כוכבכם בעתיד, וחרתנו אותה על פני הירח. נכון שבמרוצת השנים נשחק הקלסתר מעט על ידי פגיעות גופים שונים בו, אולם הוא נראה עדיין בבירור, וכל ילד אצלכם מכיר את "הפנים שעל הירח" או "האיש שבירח".

 

וָ'או!

 

נכון.

 

שלושה דברים בלתי סבירים לחלוטין כאלה בגרם שמים אחד!

 

סערה קמה באולם. אנשים דיברו זה עם זה בהתרגשות.

 

לא ייאמן. לא ייאמן. מלמל האיש. כמוהו מילמלו כן עוד רבים.

 

ויש עוד...

 

בעניין הירח?

 

בעניין הירח.

 

שלא שמנו אליו לב?

 

שלא נתתם עליו את דעתכם, אף כי אינו הגיוני ואינו טבעי בעליל.

מה עוד?

 

אתם צילמתם את צידו האחר - הבלתי נראה - של הירח שלכם בעשור השישי של המאה העשרים למניינכם. מאז אתם יודעים שהוא הררי הרבה יותר ומצולק הרבה פחות מאשר הצד הפונה אליכם.

 

אז מה?

 

נראֶה לכם טבעי והגיוני שדווקא הצד הפונה אל כדור-הארץ נפגע יותר על ידי גופים מן החלל מאשר הצד החשוף? נוכחותו של כדור-הארץ מול צד זה של הירח, מגוננת עליו במידה ניכרת מפני פגיעת גופים מן החוץ. הדעת נותנת שהצד הלא מוגן יִיפָּגָע הרבה יותר מאשר הצד המוגן, וכי יהיה מצולק ומשוטח הרבה יותר. אבל זה אינו כך. בניגוד מוחלט לצפוי.

 

מה שאת אומרת הגיוני מאוד. ואתם גרמתם לכך? למה?

 

אנו לא גרמנו לכך. זה התרחש באופן טבעי. הצד החשוף קיבל אכן את המנה הגדולה של הפגיעות, והצטלק מאוד.

 

אז...

 

אז כאשר נוכחנו לדעת שבכוכבכם יתפתחו יצורים תבוניים, כאשר החלטנו ליצור בעבורכם סימנים לכך שאינכם לבד, אנחנו סובבנו את הירח.

 

מריה הקדושה! אתם סובבתם את הירח? את כל הירח?

 

אכן כן.

 

זה מופלא! אבל מדוע עשיתם זאת? בשביל מה?

 

עשינו זאת משתי סיבות. האחת היתה בכדי שכאשר תגלו כי דווקא הצד הפונה אליכם הוא שנפגע יותר, תתנו דעתכם על כך שמצב זה אינו יכול להיות טבעי. זה אינו רק מצב בלתי טבעי. זהו מצב שפשוט אינו אפשרי! פשוט אינו אפשרי שום צורה ואופן!! ותהיו מוכרחים להסיק מזאת שהיתה בכך יד תבונית.

 

הגיוני. ומה הסיבה השניה?

 

לפני כחמישים מיליון שנים, כאשר עשינו זאת, היתה מערכת השמש שלכם כבר רגועה למדי. רגועה לאין ערוך יותר מאשר במיליארדי השנים הסוערות שקדמו לכך, ואשר צילקו כה את פני הירח שלכם. פגיעות המטאוריטים גרמו לכך שבצד הזה היתה כבר התשתית שהתאימה ל"צייר עליו", ללה סימנה באצבעות ידיה מרכאות כפולות, את הקלסתר של המין התבוני העתיד לשרור על כוכב-לכת זה. להשלמת התמונה דגנו מטאוריט שחלף בסמוך, והטחנו אותו בנקודה המתאימה ליצירת הפה של הקלסתר. אחרי ליטושים אחרונים של ה"ציור", סובבנו את הירח כש"פניו" אל כדור-הארץ, והצבנו אותו במיקום, במסלול ובמהירות שיבטיחו כי פנים אלה יהיו מופנים אליכם באורח קבע, לתמיד.

 

לא יֵאָמֵן.

 

אתם אמנם לא יכולים הייתם לדעת חלק מן הדברים לפני כמאה שנים, אבל מאז אתם יודעים כי כך הדבר, בכל זאת לא קישרתם את כל התופעות הלחלוטין בלתי סבירות האלו. לא הגעתם למסקנה הכי פשוטה ומתבקשת מכל, שאין כאן מקריות. הסיכוי למקריות של כל התופעות האלו בגרם שמים אחד הוא מספר אסטרונומי בלתי נתפס. מספר גדול מגוגול-פלאקס[5] וממספר גרהאם[6].

 

הסערה שקמה באולם בקרב הנוכחים היתה עוד גדולה יותר מקודמתה. היא נמשכה דקות ארוכות.

 

ללה המתינה, מחייכת, עד שוך הרוחות.

 

אוה! אלוהים! נאנק מישהו, ארבעה סימנים כל כך ברורים. כל כך מובהקים. איך לא הבנתי!

 

איש קם ממקומו. זהו הדבר המדהים ביותר ששמעתי מימי. הותרתם סימנים רק אצלנו או בעוד מקומות?

 

הנה לכם רמז ברור: כל כוכב אשר לו, או לְירח שלו, יש תכונות מיוחדות במינן שאינן טבעיות, יש בו, או יהיו בו בעתיד, חיים תבוניים. לא בכל כוכב שיש בו חיים הצבנו סימנים כאלה, עליכם לזכור שבמרבית המקרים החיזרים אינם חיבנים. אולם בכל כוכב שמתגלות בו תכונות ייחודיות בלתי סבירות, יש או יהיו חיים תבוניים.

 

מה עשיתם? תני בבקשה עוד דוגמה.

 

אתן לכם ארבע דוגמאות. במערכת שמש אחת קבענו כוכב-לכת בלתי נושב אחד בלי נוע. הוא אינו מסתובב על צירו ואינו מסתובב סביב כוכב-השבת שלו. הוא פשוט אינו זז ממקומו. קיבענו אותו באיזון מושלם בין כל הכוחות הפועלים במערכת כוכבים זאת, והוא אינו יכול לזוז. סביב כוכב אחר מסתובבים הודות לנו עשרה ירחים הזהים כולם בגודלם, במרחקם מן הכוכב, ובמרחקם זה מזה. בכוכב נוֹשָב נוסף הפכנו את ירחו לקוביה. בשני כוכבים של מערכת כוכבים כפולה[7] - מה שאתם מכנים בשם כוכב כפול - סיפחנו לכל אחד מהם שני ירחים, שלכל אחד מהם סיפחנו שני ירחים, שלכל אחד מהם סיפחנו שני ירחים. כמובן שהחיבנים במרבית הכוכבים האלה הבינו כבר מזמן כי היתה בכך התערבות חיצונית, וכי אינם בודדים ביקום.

 

 

 

////

 

* חיבן - צורת חיים בעלת תבונה, שאינה מכדור הארץ.

 

מדוע אני קורא ליצורים אינטליגנטיים מעולמות אחרים חַיבָּנִים© ולא חיזרים כמקובל? אני מאמין שזה מובן מאליו. יש להבחין בין חַיזָרִים לחַיבָּנִים. חיזרים אינם דווקא בעלי בינה. חיבנים הם בעלי תבונה. חיזר הוא כל צורת חיים הזרה לכדור-הארץ. חיזר יכול להיות חידק, תולעת חסרת מוח, בעל-חיים חסר תבונה וכיוצא באלה. חַיבָּן הוא כל יצור זר לכדור-הארץ שהינו בעל תבונה. ואיך באנגלית? חיזר: Alien, חיבן: © Intelien.

 

 



[1] Machu Picchu

[2] Líneas de Nazca

[3] Perito Moreno glacier

[4] Tihuanako

[5] Googolplex - גוגול זה 10100 - עשר בחזקת מאה. גוגולפלקס זה 10 בחזקת גוגול

[6] Graham's number - מספר כה גדול עד כי כל היקום אינו גדול דיו לכתוב אותו בו

[7] binary star system

 

 

 

חפש באתר

טואול - בניית אתרים