על השפע והמעוף האישי בציור עם מלי דרויש/ מארי רוזנבלום 

איך אפשר לעצור ציפור במעופה?

 

הצלחתי לחטוף אותה, לבלות עמה מספר שעות ולהנות מיפי כנפיה ומזוהרה.

 

 

 

תכירו את מלי דרויש. אומנית. ידה בכל.  

 

היא מציירת ללא הפסקה, כותבת שירה, עוסקת כמנטורית להגשמה עצמית. אנחנו יושבות בגינה שבביתה. הרבה עורבנים ועוד כמה סוגי ציפורים משתתפות עמנו בשיחה ללא כל פחד.

 היא מעידה על עצמה

 

"לו יכולתי לבחור להיות חיה הייתי מדמה עצמי לחתולת רחוב חדת חושים ואינטואיציה".

 

"תהליך ההתפתחות שלי וההבנה שהעולם בו אנו חיים מזמן שפע בכל התחומים החל עוד בתקופת הילדות. דווקא בתקופה, בה חוויתי אתגרים רבים. מאז ילדותי האומנות היוותה עבורי כלי תרפואיי.

 אבי נטש אותנו כשהייתי בת 3. באותה תקופה גרנו בבני ברק בדירת 2 חדרים. בנוסף לכאב שבלב והמחסור, החברה העניקה סטיגמה של "משפחה הרוסה" לכל משפחה שקצת הייתה שונה מהמבנה המקובל. לכך, נוספו אתגרים נוספים.

 
דווקא אז, משהו בתוכי גרם לי להרגיש שיש שפע בעולם והוא נברא עבורי כמו עבור אחרים. מאז ומתמיד הרגשתי שיש לי שליחות וכי כל חוויה קשה שחוויתי נועדה להיות שיעור  ממנו אצמח ואגדל ואוכל לתת מנסיוני לאחרים."

 ואכן, במהלך העשור הקודם לחייה דרויש שמשה כיו"ר הנהגת הורים וכפעילה חברתית בנושאי חינוך ובריאות. במהלך תפקידה זה שילבה את ניסיונה ורצונה להשפיע ולסייע בנושאים אלו  יחד עם יוזמות שמשלבות אומנות וקיימות ושחלקן יושמו ואף הפכו למודל בבתי ספר בעירה רמת גן ומחוצה לה.

 

 "הייתי עושה מדיטציות עוד הרבה לפני שידעתי שקוראים לזה מדיטציה, זה פשוט נבע מתוכי, כמו תהליך היצירה בשילוב עם הרבה כלים אוניברסליים."

 הכמות העצומה של ציוריה מעידה על התעסקותה בעולם הציור ללא הפסקה. 

 

"אני מציירת וכותבת מילדות באופן אינטואיטיבי. מתבוננת למספר רגעים בקנבס או בדף הלבן כמו בהייה בענן עד שמתחילה לראות קצה חוט להתחלה. מהרגע שמתחילה מרגישה כמו במדיטציה, חיבור לאני עליון או לתודעה הקולקטיבית ומשם מתחילה הנביעה. 

 

בציור אני משתמשת בחומרים שונים. בעיקר באקריליק שמן ודופון מעורבים עם מדיומים שונים. לעיתים אני מרגישה שהכל נובע כמתוך צינור. אין תכנון מוקדם או עבודה מקדימה עם עפרון. לעיתים רבות התוצאה פיגורטיבית אך יש גם תוצאות מופשטות וסקאלת האקספרסיביות משתנה."

 

לדבריה, הרישומים שלי נעשים בדרך כלל בבוקר עם הקפה הראשון, או בזמן שיחה בטלפון ..כמו כתיבה אינטואיטיבית.

 

 אני מזמינה את המתבונן להתחבר ליצירה, לחוש את התדר ו"להקשיב" לציור ולרגש העולה ממנו ולתת לו פרשנות משל עצמו. לעיתים יש בעבודות הומור, לעיתים מגוון רגשות. "

 

 אני אכן מצאתי ברישומיה הרבה הומור ודמיון לציירים מפורסמים.

 

 "האומנות בעצם מאפשרת לי לבטא ולצפות מהצד בהוויה דרך החלקים הפחות מודעים שלי והחיבור לתודעה אין סופית.

 

 אני מנטורית להגשמה מתוך חיבור לנשמה. מסייעת לאנשים לחבור לאני הפנימי ולגלות את היוצר/ת שבהם בכל תחומי החיים.

 

במהלך הפגישות אנו עושים סדר במחשבות, רגשות ותחושות. לומדים לשמוע את הקול הפנימי, להבדיל מהאגו, להרחיב את התודעה, להסיר אמונות ודפוסי חשיבה מעכבים ועוד.

לצייר היא לא למדה ,וגם כתיבת שירים היא לא. אך דרויש יושבת וכותבת.

 

 והם, כמו נשמעים לה,  יוצאים ובאים אלינו.

 

 

 

וראיתי / מלי דרויש

 

"וראיתי את עיניי משתקפות.

 

בבואה במראה קטנה.

 

התבוננתי בהן, כך,

 

שעה ארוכה.

 

נשימותיי - האטו קצבן,

 

עפעפיי כבדו,

 

נעצמו, להם, מעצמם.

 

לפתע ראיתי, חוטים אדומים,

 

צפים, בחלל השחור,

 

כנימי דם דקיקים,

 

זהרו באורם.

 

מחשבות חלפו בראשי,

 

תמונות, שיחזור, אירועים

 

ודברים שאמרנו היום.

 

ואין מתג אותן לכבות.

 

והן אינן ממושמעות.

 

הלמות הלב החלו

 

כדהרת סוסים מהירה,

 

קצובים ורועשים -

 

מוזיקה קולנית מעירה.

 

וראיתי בעיני,

 

בעודן עצומות,

 

צבעים מתחלפים,

 

צורות רצות,

 

קלידוסקופ דימיוני

 

גלים של ים איימתני,

 

אתה ואני,

 

אני ואתה,

 

הכל מסביב,

 

מערבולת גדולה!

 

והצבעים כה עזים

 

והם אינם מרפים.

 

פקחתי עיניים,

 

לשם כך דרוש היה כוח.

 

שוב ראיתי את עצמי,

 

אשה, מביטה במראה

 

נושמת ומנסה לשכוח."

 

 

 

 

 

 

 

 סמרטוט/ מלי דרויש

 

"ברחוב רבי עקיבא

 

שכנה לה חנות

 

ערימות של בגדים

 

וים של חיטוט

 

למצוא את הבגד הקט הנכסף

 

בשקל ישן. במשקל.

 

הידיים חותרות, מזיזות

 

שמאל - ימין

 

העיניים מתרוצצות במקביל.

 

לפתע לוכדת בקצה הימני

 

צבע עז אופנתי.

 

והבד כך נראה,

 

עוד בטרם מישוש,

 

משובח ונעים ומחמיא לפנים.

 

שולפת, בוחנת, בהתלהבות.

 

למרבה אכזבתה, שוב נגלה לה סמרטוט.

 

מניחה גם הפעם

 

וממשיכה בחיטוט."

 

 

 

מקום חם בגיהנום/ מלי דרויש

 

יש מקום על המפה

 

חם ומהביל.

 

מקום כל כך קטן,

 

מלא בכל טוב!

 

מוטיבים של דרמה

 

טרגדיה למכביר,

 

תרחישים, שחיתות,

 

ונופים קסומים.

 

הרבה אורבני,

 

מנופים ובניה

 

ובכל יום כמעט יש הפגנה.

 

עומסי תנועה,

 

כבשה תועה,

 

וכור היתוך ושמו צבא!

 

 

 

יש לך הכל / מלי דרויש

 

יש לך הכל - את שלמה -

 

קורת גג, מים חמים למקלחת,

 

גם בגדים ואיפור ואוכל בצלחת!

 

יש לך הכל - את שלמה !

 

יש לך כישרון ויש גם חזון.

 

לפעמים גם שומן על דופנות הרזון! ויש לך גם משפחה!

 

ולמרות מטלות הבית, את אינך שפחה.

 

ובתוך כל היש לך, בין קיפולי הכביסה,יללות החתול, עייפות החומר וספירת העומר -

 

את מבינה שאין כזה דבר "יש לך הכל"

 

כי שום דבר בעולם הזה אינו שלך ואין דבר כזה "בבעלותך",

 

למעט, את - עצמך ובשרך.

חפש באתר

טואול - בניית אתרים