סיפור תלמודי:
משל התאומים/תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין

"לֹא תָלִין נִבְלָתוֹ עַל הָעֵץ ... כִּי קִלְלַת אֱלֹהִים תָּלוּי" (דברים כא, כג).

שָׁנִינוּ,

אָמַר רַ' מֵאִיר: מְשָׁלוֹ מָשָׁל לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה?

לִשְׁנֵי אַחִים תְּאוֹמִים בְּעִיר אַחַת,

אֶחָד מִנּוּהוּ מֶלֶךְ

וְאֶחָד יָצָא לְלִסְטִיּוּת.

צִוָּה הַמֶּלֶךְ וּתְלָאוּהוּ.

כָּל הָרוֹאֶה אוֹתוֹ אוֹמֵר: הַמֶּלֶךְ תָּלוּי.

צִוָּה הַמֶּלֶךְ וְהוֹרִידוּהוּ.