סיפור תלמודי:
משל התאומים/תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין

 

"לֹא תָלִין נִבְלָתוֹ עַל הָעֵץ ... כִּי קִלְלַת אֱלֹהִים תָּלוּי" (דברים כא, כג).

 

שָׁנִינוּ,

 

אָמַר רַ' מֵאִיר: מְשָׁלוֹ מָשָׁל לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה?

 

לִשְׁנֵי אַחִים תְּאוֹמִים בְּעִיר אַחַת,

 

אֶחָד מִנּוּהוּ מֶלֶךְ

 

וְאֶחָד יָצָא לְלִסְטִיּוּת.

 

צִוָּה הַמֶּלֶךְ וּתְלָאוּהוּ.

 

כָּל הָרוֹאֶה אוֹתוֹ אוֹמֵר: הַמֶּלֶךְ תָּלוּי.

 

צִוָּה הַמֶּלֶךְ וְהוֹרִידוּהוּ.

חפש באתר

טואול - בניית אתרים