אולם בלי גבולות  ההצגה פריד אל ואחיד בתאטרון הערבי-יהודי ביפו / שחר כהן

 ראיון עם כוכבי "פריד אל ואחיד" זיו יחזקאל וג'ורג' אסקנדר




לפני כשבועיים נפתחו לרגע האולמות והגעתי לתיאטרון הערבי-יהודי ביפו להצגה "פריד אל ואחיד". בגינת האולם שבחוץ הוצגה ההצגה על חייו של פריד אל אטרש, מגדולי מלחיני המוזיקה הערבית ונגן מוכשר (שכונה מלך העוד) שאת המוזיקה שלו הכרתי מבית סבי וסבתי עלו מעיראק.
כמוזיקאי אני חוזר עם השנים למחוזות האלה ומשלב אותם במוזיקת הרוק שלי, כך שההצגה סקרנה אותי מאוד, וגם השילוב המיוחד בין יהודים וערבים בתיאטרון, והנושאים אותם הם בוחרים לעלות (כמו ההצגה על אום כולתום שראיתי שם בעבר) שמצליחים להביא לתיאטרון קהל מעורב וליצור הרגשה של גשר אמתי בין התרבויות.

במחזה מובא סיפור אהבותיו וחייו של הזמר המצרי הנודע פריד אל-אטרש. החל כנגן בקברט של מאדם בדיעה בסיאני בקהיר, דרך הקשר המיוחד עם אחותו אסמהאן, הזמרת המבטיחה שנהרגה בצעירותה, המשך בפריצה כזמר וכשחקן קולנוע, דרך הרומנים עם הרקדנית סמיה גמאל, המלכה נרימן והזמרת הישראלית מאיה קאזאביאנקה ועד הציפייה שאום כולת'ום תשיר מלחניו.
הקברט משלב שירה חיה משירי פריד אל-אטרש בביצוע זיו יחזקאל שנודע בביצועיו לשירי זמרים מצריים ומופיע בארץ, בחו"ל וברשות הפלסטינית.

שחקנים: זיו יחזקאל, ראודה סלימאן, זיוואר בהלול, ג'ורג' אסקנדר, הדר דדון. כתיבה ובימוי: יגאל עזרתי 


ראיון עם זיו יחזקאל, שמשחק בתפקיד הראשי, בדמותו של פריד אל אטרש:

בהצגה "פריד אל ואחיד" אתה מגלם את המלחין, נגן העוד והזמר האגדי פריד אל אטרש, האם המוזיקה הערבית השפיעה על היצירה המקורית שלך?

בוודאי. המוזיקה הערבית של המאה הקודמת מחנכת לחופש יצירה והרכבה, לאיזון על גבול המושלם בין רגש לשכל, להיות קשוב ונוכח בכל צליל ולחקור אותו לעומק ועוד מלא דברים אבל זו תורה שלמה, צריך לבוא וללמוד.

בהצגה אתה מנגן על העוד ושר את שיריו של פריד שאתה מופיע עם שיריו מזה שנים. האם ההשתתפות בהצגה דרשה העמקה ביצירתו והאם לימדה אותך משהו חדש?

למעשה עד למחזה לא הייתי מחובבי פריד, יצירתו פשוטה למדי ביחס לענקים שיצרו לצידו ושמהם הושפעתי בעיקר. זו תופעה ידועה בהקשר של פריד, מכאן דבק בו הכינוי המלגלג "הזמר של הבחורות". בערבית מתכוונים לומר בזה שהוא בעיקר 'סלב' ופחות אמן-יוצר בעל שיעור קומה מוזיקלי באמת. הוא הכיר זאת עוד בחייו וזה רדף אותו נפשית. גילומו במחזה הצריך ממני היכרות מעמיקה יותר עם עולמו הפנימי, שם הכרתי בן-אדם, קודם כל. בן-אדם, שלמרות שנשא תואר אצולה של ''נסיך'' נהג בעצמו בפשטות מופלאה כשמשרתיו סועדים על שולחנו שלא כמקובל, או אז הבנתי מה מקור הפשטות שביצירתו ולמדתי להקשיב לה באוזניים אחרות.

מעבר לכך צריך לומר שיש ביצירתו ספונטניות ושמחת חיים טבעית, שלא לומר ילדותית שאי אפשר לקחת ממנו.

איזה מוזיקה אתה שומע? האם יש אמנים במוזיקה החדשה בארץ ובעולם שמדברים אליך?

היום אני פחות ופחות פנוי להאזין למוזיקה ''לכיף'' מה שנקרא, כשיש לי פנאי, טבעי שאאזין למוזיקה הדרושה לי לעבודה ולהוראה. באופן כללי הטעם שלי רחב ויש מעט מאוד דברים שלא אשמע אותם מתוך עיקרון או סתם חוסר התאמה.

מחוץ למוזיקה הערבית אני נהנה להאזין לישי ריבו, לנתן גושן, אני אוהב את צבע הקול של עומר אדם. כמו 'יהודי טוב' אני אוהב בעיקר דברים ישנים, למשל חוליו איגלסיאס מרגיע אותי ודין מרטין גורם לי לחייך מבפנים

אתה מוכר כמוזיקאי, איך הגעת לתאטרון יפו והאם החיבור חד פעמי או שרואה עצמך גם כשחקן?

הגיעו אלי מהתאטרון, אני חושב שפשוט משום שכדי לגלם את פריד הם היו צריכים מישהו שגם מנגן עוד, גם שר בערבית ושהוא גם, בכל זאת, מוכר ויכול להביא קהל, זה מצמצם את הרשימה משמעותית במדינתנו הקטנטנה. אבל זו רק דעתי.

מערכת היחסים עם המקצוע הזה בתוכי מורכבת מאוד, מצד אחד זה בהחלט הדבר הקשה ביותר שיצא לי לעשות עד היום, מצד שני, שלישי ורביעי זה מסקרן מאוד, מאתגר מאוד וגילה לי המון על עצמי, שזה גם מפחיד, אבל חשוב חרף הפחד. אתן להשגחה להחליט בזמן שאני עושה את המקסימום שאני יכול.

רוב הקאסט בהצגה ערבי. איך הייתה העבודה עמם והאם החיבור היהודי-ערבי במסגרת תאטרון יפו מתרחש בהרמוניה או שישנם הבדלי תרבויות?

בכלל השיח בבניין הזה מקבל ומכיל מאוד. רק לדוגמא, תחשוב על הפתיחות הנדרשת מההפקה ומהשחקנים לנוכח מחויבותי להלכה.

חרף השפעת כור ההיתוך הישראלי יש כמובן פערי תרבויות והבדלי דעות. אולי הסוד הוא לא לחפש את נקודות הדיס-הרמוניה ולהתנגש לתוכן ובטח לא לנסות להפוך את האחר לבבואה של עצמך, אלא דווקא לחפש את נקודת הצדק בעמדת האחר ולהכיר בצרכיו. בצורה זו אני מוצא שלומדים דברים חשובים בדרך ויוצאים רק מועשרים האחד מן השני.

הפכת לכוכב ברשות הפלסטינית. האם ההופעות בישובים ערביים והעבודה בתאטרון היא הצהרה חברתית-פוליטית? האם זה מתקבל בטבעיות בקרב אוהדיך?

בראשית הקריירה שלי התרכזתי פשוט בלעשות את הדבר שידעתי לעשות הכי טוב, וכשהתברר שזה גם עושה הרבה טוב להרבה מאוד אנשים זה הפך להיות המניע העיקרי החדש וכן הלאה וכן הלאה, יש מטרות שמתבררות רק תוך כדי הליכה. היום המושג 'אמנות לשם אמנות' הוא פסול בעיניי מהיסוד בדיוק כמו המושג 'כסף לשם כסף', זהו אבסורד. היום ההליכה הביאה אותי להבנה שזה לגמרי רק כלי למטרות שגדולות הרבה יותר ממני, בעיני היום, ברוח הנכונה- פוליטיקה היא לא מילה גסה ואפילו מטרה נעלה.

יש אוהדים, ויש גם ביקורת. כשאתה חדור מטרה זה לא באמת משנה.

בביקורים שלי אצלכם בתאטרון ובכלל ביפו אני מרגיש שמתרחש בה דו קיום אמתי. האם יש מקום בארץ או חוויה בה חשת כך במיוחד?

מקום בארץ- קפה פיירוז (ביפו) של ג'וני המקסים

חוויה- בחתונתי לפני כארבע שנים הגיעה משלחת מכובדת מרמאללה ואחד מהם איש באמת יקר ואהוב, ד''ר מכובד מאוד ברשות שלא הפסיק לרקוד לרגע אחד איתי ועם אבי. אי אפשר היה לפספס שהוא באמת שמח בשמחתנו. הריקוד הזה נמצא איתי, נצור בלבי ומחזיר לי את התקווה בכל פעם שקשה כבר לזהות אותה

האם הדו קיום מתרחש במרחב הפיזי או התרבותי, והאם אתה מרגיש כשליח בחיבור בין התרבויות?

את המתחולל בנפשו של אדם יודע רק הוא ומי שבראו, לפעמים מאחורי חיוך רחב מסתתרת שנאה גדולה או פחד שלדעתי כרוכים זה בזה. באחד מביקוריי ברמאללה ישבתי בחברת בכירים ברשות והיחיד שניגש אלי ולחש לי להוריד את הכיפה מעל ראשי בתואנת ''מסוכן פה'' היה דווקא חבר כנסת-ישראל, יו''ר של רשימה גדולה שמציג עצמו כנציג הדו קיום עלי אדמת ישראל ודווקא מי שדרש בתוקף שאחזיר אותה לראשי היה בכיר מאוד ברשות שלחש לי שאין שום סכנה, פשוט 'ההוא' מתבייש מחבריו, חברי התנועה האסלאמית שישבו כמה שולחנות מאתנו.

המרחב התרבותי הוא נקודה טובה להתחיל בה.

אני מרגיש מחויב לאידיאל של יצירת ידידות אמת בין העולם הערבי ובין העם היהודי.

איך עושים את זה באמצעות מוזיקה? שהיושב במרומים יעזור לי להבין.





ראיון עם ג'ורג' אסכנדר, כוכב "פאודה" שמגלם בהצגה את אחיו של פריד:

בהצגה "פריד אל ואחיד" אתה מגלם את אחיו של המלחין, נגן העוד והזמר האגדי פריד אל אטרש, האם גדלת על המוזיקה של פריד?

לא ממש גדלתי על המוזיקה של פריד, בתור ילד לא הקשבתי למוזיקה הזאת אך בהחלט התנגנה תמיד ברקע כי ההורים שלי שמעו אותה. זוהי מוזיקה שילד לא יבין אותה עד שהוא גדל ועובר דברים בחיים, ורק אז למילים יש משמעות והבנת עומקה!

 

מה היה לך חשוב להביא לתפקיד האח - דמות קשוחה ולא פשוטה?

היה לי חשוב להביא את האותנטיות של הדמות מבלי לפגוע בה.  את האכפתיות שלו מהמשפחה והאחריות שמוטלת עליו. בכל זאת האבא נשאר בסוריה והאח הגדול זה שצריך למלא את מקומו בעולם ובתקופה כזו במצרים. עולם תחרותי ומלא אינטריגות ופיתויים גם!

איזה מוזיקה אתה שומע ואיך אתה רואה את הקשר בין הבמה למוזיקה? האם מוזיקאים השפיעו עליך כשחקן?

אני לא בוחר מה לשמוע, מה שעושה טוב לנפש אני שומע אותו. זה יכול להיות אום כלתום היום ומחר שלמה ארצי, או עבד אלחלים היום ומחר ליאונרד כהן, הנפש מבקשת ומקבלת.

את פריד מגלם זיו יחזקאל, פייטן ומוזיקאי יהודי חרדי. איך היתה העבודה עם זיו, והאם העבודה עמו ובכלל החיבור היהודי-ערבי במסגרת תאטרון יפו מתרחש בהרמוניה?

זיו שחקן נשמה ומוכשר בטירוף, היה לי כבוד גדול לעבוד אתו. אני אוהב בו את הרגישות שלו ואת אהבתו וחיבורו הנאמן למוזיקה העקבית, אין פערי תרבויות והעבודה זרמה מעולה!

האם העבודה במסגרות משותפות בתיאטרון וגם לימודיך בבית צבי וההשתתפות בפאודה היא עבורך גם הצהרה חברתית-פוליטית?

אני שחקן שבחר לשחק ולא משנה איפה ואיך. אוהב את מה שאני עושה מבלי לשפוט!

בביקורים שלי אצלכם בתאטרון ובכלל ביפו אני מרגיש שמתרחש בה דו קיום אמתי. האם החוויות שלך מיפו מעיר מגוריך חיפה הן כאלה והאם היו גם חוויות אחרות?

אני לא מאמין בדיו קיום אלא בקיום עצמו, ולאן שאלך ארגיש קיום - שלי שלך שלה ושלנו.

ב17.7 הייתה אמורה להיערך בתאטרון יפה קריאה של מחזה אוטוביוגרפי חדש ומסקרן פרי עטו של ג'ורג' "סיפור חיי" שנדחתה בגלל הקורונה.



שחר כהן -  מוזיקאי. עורך מדור המוזיקה "בכיוון הרוח"
ליצירת קשר:
http://www.scmusic.co.il/

https://www.facebook.com/shaharole

 

חפש באתר

טואול - בניית אתרים