שיר:
אנשי הבדיל/ שגיא שדור


פַּעַם הֶאֱמִינוּ כָּאן בְּכוּר הִתּוּךְ

 

בִּקְשׁוּ לִצְרֹב אֶת כֻּלָּנוּ זֶה לָזֶה,

 

וַאֲנַחְנוּ נִצְרַבְנוּ, צַלְּקוֹתֵינוּ חֲשׂוּפוֹת לְעֵינֵי כֹּל,

 

הִתּוּךְ לֹא הָיָה כָּאן, רָחוֹק מִזֶּה.

 

 

וּמֵאָז אֲנַחְנוּ אַנְשֵׁי בְּדִיל,

 

אַנְשֵׁי עוֹפֶרֶת, אַנְשֵׁי בַּרְזֶל,

 

כָּל מַשַּׁב רוּחַ מְאַיֵּם לְהַפִּיל

 

אֶת מִגְדַּל הַשֵּׁן שֶׁבָּנִינוּ עַל נַהֲרוֹת בָּבֶל.

 

אוּלַי נִפֹּל בַּיַּעַר מִבְּלִי שֶׁאִישׁ יִשְׁמַע,

 

אוּלַי נְבַקֵּשׁ לוֹמַר מִלִּים אַחֲרוֹנוֹת.

 

אַנְשֵׁי בְּדיל בּוֹכִים בִּדְמָמָה,

 

אַנְשֵׁי בַּרְזֶל מְבַקְּשִׁים נְקָמוֹת.

 

 

אוּלַי הָיִינוּ כְּמוֹ שֶׁמֶן וּמַיִם

 

וּמֵעוֹלָם לֹא יָכְלוּ אוֹתָנוּ לְהַרְכִּיב,

 

אֶת אַנְשֵׁי הַנְּחשֶׁת מִמֵּאָה שְׁעָרִים

 

וְאֶת יַלְדֵי הָאָרָד מִיָּפוֹ־תֵּל־אָבִיב,

 

אֶת נַעֲרֵי הָאָלוּמִינְיוּם מִקִּבּוּץ נַהֲלָל,

 

אֶת נַעֲרוֹת הַכַּסְפִּית מִמִּצְפֵּה רָמוֹן.

 

פַּעַם הֶאֱמִינוּ כָּאן בְּכוּר הִתּוּךְ,

 

וּבַמֶּה יַאֲמִינוּ אַנְשֵׁי הַבְּדִיל הַיּוֹם?

 

 

----------------------------

חפש באתר

טואול - בניית אתרים