שירים לשבועות:
הרצל חקק בלפור חקק 

צילום: הרצל חקק 



מִדבר שִירה, מַתן שִירה/ בלפור חקק

 

 

בְּתוֹךְ הַמִּדְבָּר הַנּוֹרָא

עָשִׂיתִי לִי נְוֵה מִדְבָּר

עָשִׂיתִי שָׁם בַּיִת מֵעֲנָפִים

וְאֶת אַמַּת הַמַּיִם

עָשִׂיתִי נָהָר.

 

בִּקַּשְׁתִּי רַחֲמִים עַל כָּל הַבְּרִיּוֹת

וְעָלִיתִי עַל הַגַּג

קָרוֹב לַשָּׁמַיִם

וּבִקַּשְׁתִּי עַל הָעוֹלָם

תְּבוּאָה וְאוֹרָהּ

שֶׁאִם אֵין קֶמַח

אֵין שִׁירָה.

 

בִּזְמַן נְהִירַת הַטְּלָלִים

עָשִׂיתִי לִי מִדְבָּר מִמִּלִּים.

וּבִזְמַן נְהִירַת הָאֲנָשִׁים

בַּזְּמַן נְהָרַת הָאָדָם

בַּזְּמַן הַנְּהָרָה

יָצָאתִי אֶל חַג

מַתַּן שִׁירָה.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

ניחוח ביכורים, כוכבים מאירים/ הרצל חקק

 

 

קצת הקדמה:

 

חג השבועות – זה השם התורני של החג. ספרנו 7 שבועות והגענו מחג פסח לחג מתן תורה. אבל אל תשכחו – לחג הזה יש גם ניחוח חקלאי. חג הביכורים.

 

מי שביקר בקיבוצים ביום חג השבועות לא ישכח לעולם את הצביון המיוחד של החג, את ניחוח השדות.

 

הנה תקציר של חגיגה שבה נכחתי  - בקיבוץ אפק, לפני כמה שנים:

 

 

נסו לדמיין טקס משובב בתוך ים שיבולים ושדה זהוב-כתום...נסו להיזכר בחוויה הזו של חגיגה שכולה ספוגה בריחות טבע וביכּורים.

זו הנאה צרופה – ואנו זוכים לראות את הילדים בשיא פריחתם, כגיבורים ראשיים של הטקס הריחני והיפה, תודה – מראה כזה פשוט שובֶה לב.

מי שזכה פעם לטעום חוויה כזאת – לא ישכח את הכוכבים הראשיים:

הילדים הם הגיבורים, ילדים נושאי טנאי ביכּורים, והתפאורה ממש פסטורלית ולא עירונית: טרקטורים וקומביינים נושאי פירות ואגודות שיבולים, תזמורת ולהקת זֶמֶר סטייל "הגבעטרון" ושמחה שקשה למצוא באולם אירועים רגיל... שדות חיטה, שמש זהובה, אחווה של משפחות...יש יותר שמחה אמיתית מזאת?.

 

בתחרות מי העגלה היפה ביותר, זכתה הפעם לא עגלה של המשק, אלא עגלה של דואר ישראל, זה שדואג להביא לתושבי הקיבוץ מכתבים. הדואר בא היום באוטו האדום...

 

 

והנה גם שיר שלי שמבטא את החוויה של חג השבועות בחג הביכורים:

 

 

 

 

 

 

 

הִנֵּה מִתְקָרֵב לוֹ חַג הַשָּׁבוּעוֹת

וְסַבָּא מַסְבִּיר לִי וְכֻלּוֹ מַחְשָׁבוֹת:

אַתָּה רוֹאֶה, נֶכְדִי הַיָּקָר,

מַתַּן תּוֹרָה הָיָה שָׁם בַּמִּדְבָּר

הָאֵל דִבֵּר וְכָל הַיְּקוֹם הוּאַר.

 

אוֹר וְקוֹלוֹת וְאֵשׁ - וְכָל הָאֲנָשִׁים הָפְכוּ לְעַם.

כֵּן, נֶכְדִי, מַתַּן תּוֹרָה שִׁנָּה פְּנֵי הָעוֹלָם.

הַמִּדְבָּר הַצָּחִיח מִשְׁתַנֶּה וּמִתְמַלֵּא שִׁירִים

הַמִּדְבָּר הַצָּמֵא מִתְמַלֵּא בְּנִיחוֹחַ בִּכּוּרִים.

 

צֵא אֶל הַחַלּוֹן, יֶלֶד יָקָר,

וְתִרְאֶה אֵיךְ הַמִּלִּים שִׁנּוּ פְּנֵי כָּל הַמִּדְבָּר

הָעוֹלָם בְּלִי תּוֹרָה זֶה עוֹלָם אַחֵר

וּכְשֶׁהָעָם מְקַבֵּל אֶת אוֹרָהּ, הוּא פָּשׁוּט מִתְעוֹרֵר.

 

סַבָּא מְלַטֵּף זְקָנוֹ, וּבְעֵינָיו כּוֹכָבִים מְאִירִים:

עוֹלָם עִם מַשְׁמָעוּת זֶה עוֹלָם עִם בִּכּוּרִים.

מַבִּיט הַנֶּכֶד בְּסָבוֹ, וְרוֹאֶה בַּחַלּוֹן נוֹף מֻקְסָם.

בְּחַג הַשָּׁבוּעוֹת, הַדוּר נָאֶה זִיו הָעוֹלָם.

 

חפש באתר

טואול - בניית אתרים