על מד"ב, הנאות החיים, וחיי נצח עם יעקב שקד/ ראובן שבת

 
עם הופעת ספרו 'האדם הראשון שֶ' - סיפורי מדע בדיוני/ הוצאת ארגמן מיטב
הסופר יעקב שקד הוציא לאור קובץ סיפורי מדע בדיוני חדש, על כך ועל כתיבה, השקפות רוחניות ומהות הכתיבה והחיים בראיון שנערך עימו.
 

 

ספר מעט על עצמך

 

שמי שקד. שמי המלא הוא יעקב שקד, אבל כולם קוראים לי שקד, אז גם אני. אני יליד חורף 1945 בסיביר הקפואה שברוסיה, וישראלי מגיל ארבע וחצי. חרשתי את העולם. גרתי קצת ביוון, גרתי קצת בתאילנד. עשיתי דברים רבים. שני תפקידי האחרונים היו מנכ"ל תנועת 'עמ"י - עם מאוחד יפה' וחבר הדירקטוריון שלה; והעורך הראשי של 'סיגאר' - מגזין החיים הטובים. אני מומחה בתחומים שונים ומגוונים מאוד, במדעים, בשפה העברית, בשירה אנגלית, ביין, במשקאות, בגורמה, בסיגרים. אני טועם מקצועי ומבקר מקצועי של יין, משקאות חריפים, סיגרים ובשמים, ומבקר אוכל ומסעדות. את שירותי הצבאי עשיתי בסיירת גולני, כמפקד בגולני, וכקצין מודיעין ואני סרן (מיל.). אני פצוע מלחמת ששת הימים בקרב הקשה על תל-פאחר. יש לי בן ובת וארבעה נכדים. אני גרוש מריקי, ואלמן מדליה היפיפיה והמושלמת שאיתה הייתי בזוגיות נהדרת כעשרים שנה, ושנקטפה בדמי ימיה.

 

מדוע כתבת את הסיפורים שבספרך?

 

אני חובב מד"ב מילדותי. בשלהי 1978 הופיע מגזין מד"ב בעברית - 'פנטסיה 2000'. עורכיו פנו אלי לכתוב סיפור מד"ב מקורי בעברית. כתבתי את 'המפץ הקטן' - סיפור המד"ב העברי המקורי הראשון בהיסטוריה, שהתפרסם. זה הוליד אצלי עם השנים עוד סיפור ועוד סיפור, שאותם אספתי בספר 'האדם הראשון שֶ'. הסיפורים הם בסגנון הקלאסי של אייזק אסימוב וארתור סי. קלארק - סיפורים המיוסדים על מדע ועושים בו שימוש ספרותי-עלילתי. בחלק ניכר מן הסיפורים יש לזמן תפקיד חשוב או אף עיקרי. אני אובססיבי לגבי זמן - מן הצד המדעי. כמה מעט אנו יודעים על הדבר הזה שקוצב את חיינו. בספר המדע הפופולרי שלי 'שאלות לחַיבָּנים', שיתפרסם בקרוב מאוד באתר ספרים זה, אני עוסק בין היתר רבות בנושא הזמן ומשתדל להעמיק בו. חַיבָּנים, דרך אגב, הוא השם שהענקתי לצורות חיים זרות בעלות בינה. זאת, לעומת חיזרים, שיכולים להיות כל צורת חיים חסרת בינה. ובאנגלית Inteliens.

 

שלושת הספרים שהיית לוקח איתך לאי בודד, ומדוע?

 

תנ"ך, כי אני אוהב מאוד את שפתו ואת סיפוריו ובעיקר את שפתו, וגם את סיפוריו. אבל בעיקר את שפתו.

 

מלחמה ושלום, כי לא קראתי אותו, ובאי בודד לא תהיה לי כנראה ברירה. אני יודע, אין כמעט אדם משכיל שיודה כי לא קרא את הספר הארוך ארוך ארוך והמשעמם הזה, אבל אני חושד שכמוני רוב אלה שהתחילו לקרוא אותו, לא צלחו אותו לסופו.

 

אולי אקח גם את 'מאה שנים של בדידות'. ואת 'מרד הנפילים'. וגם את 'האויב מבעד למיקרוסקופ' על חיי לואי פסטר ותגליותיו, שהיה ספר הילדות שלי. טוב, וגם את 'עולם חדש אמיץ'. וגם אנתולוגיות של שירה משובחת. אה, וגם את ספרו המצויין של קארל סייגן 'עולם רדוף שדים'.

 

העתיד - אבולוציה או התפתחות דינמית? מה דעתך, ולאור ספר המד"ב שכתבת.

 

אני רואה בהתפתחות הדינמית (Progressive development) חלק אינטגרלי מן האבולוציה, ולא תיאוריה או דיסציפלינה אלטרנטיבית לה.

 

צ'ארלס דארוִ'ין הוא לטעמי אחד מחשובי אנשי המדע ומן הדגולים שבהם. הוא השכיל להרים את המסך האטום והרע של אמונות ההבל, ולראות בצלילות את התמונה ההגיונית כל כך של אופן התפתחות החיים בדרך האבולוציה. הוא ראה את מה שכל ילד נבון צריך היה לראות, אבל הוא היה היחיד כמעט. וכמו ניוטון בשעתו עם ספרו 'פריצ'יפיה (Principia), היסס גם הוא - לנוכח הבורות הממאירה ושלטון הטרור של אמונות ההבל - במשך כעשרים שנה לפרסם את ממצאיו המדעיים בספרו 'מוצא החיים' (On The Origin of Species By Means of Natural Selection or the Preservation of Favoured Races in the Struggle For Life ). תיאוריית האבולוציה של דארו'ין מובילה אותנו ביד בוטחת במעלה ההתפתחות, מדמדומי חיים לחיים מדממים.

 

לא נראה לי שתיאוריית האבולוציה תתערער אי פעם. להיפך, במידה שנדע יותר כן תהיה תיאוריית האבולוציה מבוססת יותר. זאת, חרף נסיונות של שועלים קטנים, לחבל בכרם המצויין הזה. הרנ"א והדנ"א - זרעי החיים - הינם  התגלמות תבונת הטבע והאבולוציה. הדנ"א משותף לכל צורות החיים בכוכבנו, כמו גם לרבות מצורות החיים ביקום. בכלל, עקרונות האבולוציה וחוקיה - ובראשם השׂרידה של המתאימים ביותר - הינם אוניברסליים.

 

במונחי זמן העולם, תוצאת פענוח הגנום האנושי והתפתחות מדע הגנומיקה היא שאנחנו מצויים מעבר לפינה לחיים ארוכים מאוד של מאות שנים על ידי 'רפואת דנ"א', ואולי אף של חיי נצח בצלילות הדעת ובבריאות מצויינת. אין לי כל ספק בכך שילדי יחיו עד מעבר ל-120 שנה וכי צפי אריכות החיים של נכדי עומד על מאות שנים.

 

נכון, הברירה הטבעית - אם כל החיים - הופרה ומופרת על ידי התערבות האדם, בפיתוח ברירני של זני צמחים ובעלי-חיים חדשים. זהו צד באבולוציה שלא היה בה מעולם עד להתפתחות האדם. האם התפתחות כזאת היא טבעית או לא? הדיון בכך הוא יותר פילוסופי מאשר מדעי. יש אומרים שזאת היא התפתחות לא טבעית. יש גם האומרים שטבעי גם טבעי, כי צופה נבון מהצד עשוי היה לשער התפתחות כזאת, וכי השפעת האדם גם היא חלק אורגני מתהליך האבולוציה. לטעמי שלי, התערבות האדם היא תהליך רבולוציוני ולא אבולוציוני.

 

בסיפור 'חתימת האמן' שבספר, אני סותר את מה שכתבתי לעיל. אבל זו דרכו של סיפור.

 

ספרות המד"ב וספרות הפנטזיה, האם הם בעיניך סוגה ספרותית אחת?

 

לא! כלל וכלל לא! מדע-בדיוני ופנטזיה הם כמעט תרתי-דסתרי. ספרות הפנטזיה היא קרובה של 'אגדות האחים גרים' ודומה להן הרבה יותר מאשר לספרות של אסימוב והדומים לו. לא ברור לי איך נוצר זיווג זה של מין בשאינו מינו, ומדוע. אף אדם רציני לא יראה ב'אגדות האחים גרים' ובספרות המד"ב יחידה אחת.

 

המונח 'מד"ב' הוא ראשי תיבות של מדע בדיוני. בלי מדע, אין מד"ב! המדע הוא תשתית ואלמנט חיוני בספרות המד"ב, שבה  המדע והבדיון כרוכים זה בזה בקשר בל-יינתק! האלמנט הזה של מדע, לא רק שאינו רכיב חיוני בסיפרות הפנטזיה, אלא בדרך כלל אינו קיים בה כלל.

 

ספרות המד"ב וספרות הפנטזיה הן בעיני שתי סוגות נפרדות. המשותף היחיד לשתיהן הוא ההפלגה למחוזות הדמיון. ואולם במד"ב משובח יש בדברים הגיון ואחיזה מוצקה במדע ובעובדות. מה שאין כן בפנטזיה, אשר כשמה כן היא. בתחילה קראו בעברית לסוגת הסיינס-פיקשְן (Science fiction) מדע דמיוני. אולם ההגדרה שונתה עד מהרה למדע-בדיוני. בצדק. בכדי להבהיר שכאן מדובר בהרבה יותר מאשר בדמיון גרידא.

 

כמו עם כל דבר מוצלח , יש גם למד"ב מתחזים. אלה הם סתם סיפורים רגילים המוצגים כסיפורי מד"ב. זה שלוקחים, למשל, סיפור על שני אנשים עם בעיות אישיות, ובמקום בחדר בבית רגיל שמים אותם בחללית, לא הופך אותו לסיפור מד"ב.

 

המדע אינו אך אוסף של חוקים, רק קטלוג של עובדות, אלא גם פרי רוח האדם ויצירתיותו. את אלה לוקח המד"ב קצת יותר רחוק, ומשיג בכך שני דברים: האחד הוא כמובן הענקת ההנאה שבקריאת סיפור טוב,והשני הוא הענקת ידע לקוראים שלא היו רוכשים אותו באופן אחר.

 

האם האדם יכול להיות גם נהנתן וגם רוחני במידה שווה ובמה זה תלוי

 

אענה בשם עצמי, ואני יודע בעובדה שיש עוד כמוני, אנשים שאני נהנה למנות עם חברי. אם הכוונה היא ל"רוּחְנִי", אז אני לא "רוּחְנִי". כלל וכלל וכלל וכלל לא. אני האדם הכי לא דתי והכי לא מאמין שיש. האי-דת שלי היא 'אתה שמע': אמת, תבונה, היגיון; שכל, מחקר, עובדות.

 

אולם, אם הכוונה בשאלה לדברים שברוח, אזי התשובה חיובית. אני סבור שאני דוגמה לכך שאפשר להיות נהנתן ורוּחָנִי בעת ובעונה אחת ובאותה מידה עצמה. מצידי, ברור שלא באנו לעולם בכדי לסבול אלא בכדי ליהנות, וכי אין "הצגה שניה" והמוות הוא סוף. מוחלט.

אני נהנה ממרבית הדברים הטובים שחיינו והעולם מזמנים לנו, לסיפוק כל החושים והנאות הגוף. אני נהנה לאכול, גם מה שאני מבשל וגם מה שהתבשל במסעדות משובחות בעולם. אני נהנה מטיסה במחלקות העילית, מיין, ממשקה עינברי משובח, מסיגר ניחוחי משובח. מיופיין של נשים, מסקס מענג. בעבר נהניתי עד מאוד ממקומות חדשים, מנופים מדהימים, ממוזיאונים. ואולם יכולתי ליהנות מאלה הועמה עם השנים בגלל גודש. בגלל זלילה יתרה שלהם. הגעתי עד למצב שבו כשנכנסתי לעוד מוזאון היה מתחיל לי כאב ראש קטן ברקה, ואני לא יודע, ככלל, כאב ראש מהו. "שֵׁינָה! הִינָהּ דָּבָר עָנוֹג, אָהוּב בְּכָל מָקוֹם!" כמו שכת שכתב בסמיואל קולרידג'. אני אוהב לישון ונהנה מאוד מ-7-8 שעות השינה הטובה שלי. אני נהנה מן ההיענות המופלאה של גופי לרצונותי. פעם נהניתי גם מפעילות גופנית מאומצת, בעיקר ריצה למרחקים וחתירה בחסקה. אני כבר מזמן לא עושה זאת. כשבא לי להתעמל, אני שוכב עד שזה עובר לי. למזלי ניחנתי בגוף חזק ועמיד, כך שגם בגילי, 75, אני כשיר ושרירי.

 

ואני נהנה מאוד גם מרכישת עוד יֶדע, מן התחושה המופלאה כשמוחי נכנס להילוך-על בזמן שאני כותב או מתרגם שירה משובחת, מספר טוב, משירה משובחת, מסרט טוב, ממופע טוב, מהרצאה מעניינת, ממוזיקה קלאסית טובה ומאופרה מרהיבה. אני נהנה ממחקר מדעי מבוסס או מתיאוריה מדעית מעניינת - כזו הנישאת על כנפי היצירתיות אל מעבר לאופק הנראה והוגה רעיונות חדשים. אני עומד תמיד נדהם ונהנה לנוכח התבונה, אהבת הידע והיצירתיות של אותו שבריר האחוז מבני האנוש המסוגל להתנשא למרומי הידע והיצירתיות, כשהוא סוחב על גבו את יתר האנושות ומביא אותה אל הפסגות שהוא כובש.

 

אני נהנה עד מאוד לכתוב וליצור. אני מודה שאני מסוגל ליהנות מדברים שכתבתי כאילו לא היו שלי. זה קורה לי לעיתים, כשאני מגלה במחשב משהו שכתבתי וששכחתי אותו. זה כמו לקרוא משהו שמישהו אחר כתב.

 

איינשטיין החכם אמר, "דמיון חשוב יותר מיֶדע. כי הידע מוגבל לכל מה שאנו יודעים כעת ומבינים, בעוד הדמיון חובק את כל העולם כולו, ואת כל מה שאי פעם יהיה לדעת ולהבין." מתאים לי.

 

בין ספרי:

 

מילון שקד - המילון האנציקלופדי המקיף למונחי יין; Maitre D' - 100 המסעדות הטובות בישראל 1994/5 בעברית ובאנגלית; הישראלי היפה - מרדיך שימושי להתנהגות נאותה; פרחים בשחור לבן - ספר שירה; צוחקים בלבד - בדיחות לנואמים/מרצים/אנשי מכירות ושיווק; כחול עמוק - בדיחות גסות שכן אפשר לספר; האדם הראשון שֶ - סיפורי מדע בדיוני; שאלות לחַיבָּנִים - ספר מדע חדשני.

ספרים שיצאו לאור בקרוב: פואטרי Poeetry - תרגומי שירת אדגר אלן פו ועוד שירה משובחת; ספר כּוֹהֶלֶת - מיטב המשקאות החריפים ומתכוני קוקטיילים; סיפורי אופרה - סיפורי העלילה  של האופרות היפות והמפורסמות ביותר; סיפור ששמעתי - אוסף סיפורים מעניינים ששמעתי על משקה וסיגר בשדות תעופה ברחבי העולם; מתכונים לאנינים ועוד עניינים - מתכונים ייחודיים של הדברים הטובים בעולם וסיפורי האישיים הקשורים אליהם; הדוד אפרים נוסע לירושלים - ספר בחרוזים לילדים; הנסיך הקטן, המחזמר - על פי אנטואן דה סנט אקזי'פרי; שירים בגביע יין - שירי יין חדשים למנגינות מוכרות ואהובות; שִׁירַת זְאֵב הַיָּם שׂבַע הַיָּמִיםThe Rime Of The Ancient Mariner  - תרגום היצירה הפואטית המופלאה של סמיואל קולרידג'.

 
לרכישת הספר לחץ כאן:
https://bkiovnhroh1.com/Catalog.asp?Page=NewShowProd.asp&PRodID=1758218

 

 

 

 

 

 

 

חפש באתר

טואול - בניית אתרים