סיפור תלמודי:
פלימו והשטן/ מתוך מסכת קידושין

 

פְּלֵימוֹ הָיָה רָגִיל לוֹמַר בְּכָל יוֹם:

 

"חֵץ בְּעֵינֶיךָ, הַשָּׂטָן".

 

פַּעַם אַחַת בָּא הַשָּׂטָן בְּעֶרֶב יוֹם הַכִּפּוּרִים

 

וְנִדְמָה לוֹ כְּעָנִי

 

וְקָרָא עַל הַפֶּתַח.

 

הוֹצִיאוּ לוֹ פַּת.

 

אָמַר לוֹ: "בְּיוֹם כְּגוֹן זֶה – הַכֹּל מִבִּפְנִים וַאֲנִי מִבַּחוּץ?"

 

הִכְנִיסָהוּ וְהֵבִיאוּ לְפָנָיו פַּת.

 

אָמַר: "יוֹם כְּגוֹן זֶה – הַכֹּל אֵצֶל הַשֻּׁלְחָן וַאֲנִי לְעַצְמִי?"

 

נְטָלוֹ וְהוֹשִׁיבוֹ אֵצֶל הַשֻּׁלְחָן.

 

הָיָה יוֹשֵׁב וּמַעֲלֶה עַל גּוּפוֹ שְׁחִין וַאֲבַעְבּוּעוֹת וְעוֹשֶׂה דְּבָרִים מְאוּסִים.

 

אָמְרוּ לוֹ: שֵׁב יָפֶה.

 

אָמַר לָהֶם: תְּנוּ לִי כּוֹס.

 

נָתְנוּ לוֹ כּוֹס. נִתְחַמֵּם וְהִתְחִיל זוֹרֵק לְתוֹכוֹ כִּיחוֹ וְנִיעוֹ.

 

גָּעֲרוּ בּוֹ.

 

נָפַל וָמֵת.

 

יָצָא קוֹל: "פְּלֵימוֹ הָרַג נֶפֶשׁ"!

 

בָּרַח פְּלֵימוֹ חוּץ לָעִיר וְנִתְחַבֵּא.

 

הָלַךְ הַשָּׂטָן אַחֲרָיו.

 

נָפַל לְפָנָיו.

 

כְּשֶׁרָאָה הַשָּׂטָן שֶׁהוּא מִצְטַעֵר,

 

נִתְגַּלָּה לוֹ וְאָמַר: מִפְּנֵי מָה אַתָּה רָגִיל לוֹמַר כָּךְ?

 

- אֶלָּא הֵיאַךְ אֹמַר?

 

- אָמַר: יִגְעַר ה' בְּךָ, הַשָּׂטָן!

 

 

חפש באתר

טואול - בניית אתרים