ההצגה שונאים סיפור אהבה בתיאטרון גשר/ מארי רוזנבלום

זהו רומן מאת חתן פרס נובל יצחק בשביס זינגר.

הרומן מתרחש בניו יורק בסוף שנות הארבעים של המאה ה-20.

הוא נכתב ביידיש ב-1966 ותורגם לאנגלית בשנת 1972. הספר תורגם לעברית על ידי בנו הסופר ישראל זמיר. הרומן מתאר את קורותיהם של דמויות-יהודים, ניצולי השואה שהשתקעו בניו יורק לאחר מלחמת העולם השנייה.

הרמאן ברודר הוא פליט שהגיע לארצות הברית לאחר המלחמה. הוא מתפרנס מכתיבת נאומיו לרב למפרט.  הרמאן נשוי לשלוש נשים. בהגיעו לניו יורק הרמאן יודע שאשתו, תמרה, מנישואיו הראשונים נורתה במחנות הגולאג הסובייטים עם שני ילדיהם.

יאדוויגה, אשתו השנייה, איכרה גוייה, אתה הגיע לניו יורק, הייתה משרתת בבית הוריו והחביאה אותו בעליית הגג של בית הוריה במהלך המלחמה. אינה יודעת קרוא וכתוב.  רוצה להמיר דתה ליהדות. הרמאן נושא אותה לאשה.

מאשה, היא אשתו השלישית. פליטה יהודייה שעברה את השואה ואת מחנות הגולאג, נשואה מחכה לגט מבעלה,  הגיעה לניו יורק עם אימה, שפרה פועה.

 הרמאן שרד את השואה ויחסיו עם היהדות מורכבים. הוא נטש את הלכות הדת והאמונה באלוהים וחי עם גויה. הוא לא מוצא ישועה בשום מקום.

הוא חי בין נשותיו ומחובר לחילופין בין המוות והחיים וטובע בין שלושתן.

לאורך כל ההצגה ניכר כי מצבם של הפליטים, שניצלו וחלמו להגיע ל"אמריקה הגדולה"  מעורער וקשה מאוד מבחינה נפשית ובדרך כלל אין בו מוצא.

החיים באמריקה לא פתחה בפניהם קרן אור. הם מוכים ומאבדים את זהותם, מאבדים את המוסר, חיים במערכת של שקרים והגבולות בין אמת לשקר מטשטשים.

הדמויות כואבות את כאבן ללא הקצנה מה שגורם למחזה להיות קר ופחות מרגש.

הבמאי: יבגני אריה. המעבד רועי חן

שחקנים: ישראל (סשה) דמידוב, רות חיילובסקי, נטשה מנור, אפרת בן צור, פירה קנטור, בוריס אחנוב, דודו ניב, ג'יל בן דוד, אלון פרידמן / גלעד קלטר, קלים קמנקו

מחזאי: יצחק בשביס זינגר

תפאורה: סמיון פסטוך

תלבושות: סבטלנה ברגר

התפאורה המיוחדת הינה הייטקית. שידורי וידאו חיים. השחקנים נעים על גבי קרוניות על גלגלים