פרק מספר:
הנוטריון/ אונרה דה' באלזאק מצרפתית אביבה ברק הומי 

 

 

1.

אתם רואים גבר שמן וקטן קומה, בריא למראה, לבוש שחורים, בוטח בעצמו, כמעט תמיד מעומלן, רב־חשיבות בעיקר! מראה פניו תפוח באווילות מתחסדת, שבתחילה הייתה מעושה, וסופה שחדרה אל מתחת לעור, מגלמת את קיפאונו של דיפלומט, אך ללא חריפות השכל, מייד תדעו מדוע. אתם מתפעלים בעיקר ממצח מסוים בצבע חמאה טרייה המעיד על שעות עבודה ארוכות, על שעמום, על ויכוחים פנימיים, על סערות נעורים ועל היעדר כל להט. אתם אומרים: גבר זה דומה להפליא לנוטריון. נוטריון גבה־קומה ושדוף הוא יוצא מן הכלל. מבחינה פיזיולוגית, הנוטריוניות היא היפוכם המוחלט של אי אלו מזגים. לא בלי סיבה אמר סטרן,[2] המתבונן הגדול חד העין: הנוטריון הקטן! אופי נוח לכעוס ועצבני, שיכול גם להיות אופיו של עורך דין, יהיה הרה אסון לנוטריון: נחוצה סבלנות רבה מדי, לא כל אדם מסוגל לעשות עצמו חסר חשיבות, לשאת בגילויי הסוד האין־סופיים של הלקוחות, המשווים כולם בדעתם כי עניינם הוא עניין שאין בלתו; לקוחותיו של עורך הדין הם אנשים נסערים, הם מנסים לנהל מאבק, הם מתכוננים להגן על עצמם. עורך הדין הוא האפוטרופוס המשפטי; אך הנוטריון הוא המטרה לאלפי הקומבינציות של האינטרס, המוצגות לראווה בכל המסגרות החברתיות. אה! את מה שסובלים הנוטריונים אי אפשר להסביר אלא במה שסובלים הנשים והנייר הלבן, שני הדברים שלכאורה הם חסינים פחות מכולם: הנוטריון עומד איתן בגבורה רבה, אך מאבד את יתרונו בתוך כך. כאשר אתם בוחנים את הדמות החיוורת הזו, אתם שומעים משפטים מכניים ארוכים במידה כלשהי, וגם, יש לומר, אמרות שדופות רבות! האמן נסוג בבהלה. כל איש ואיש אומר לעצמו בנימה פסקנית: אדם זה הוא נוטריון. אבוד הוא האיש המעורר חשדות מוזרים אלו, כי הנוטריון יצר את ארשת הנוטריון, ביטוי שהפך להיות שם דבר. ובכן! אדם זה הוא קורבן. אדם בעל גוף וכבד זה היה פעם שובב וקליל, ייתכן שניחן בשאר רוח רב, הוא אולי אהב. תעלומה לא מובנת, קדוש מעונה אמיתי, אך קדוש מעונה מרצון! יצור מסתורי, ראוי לרחמים כאשר אתה אוהב את מצבך ממש כמו כאשר אתה שונא אותו, אני אסביר לך, אני חב לך זאת! אדם טוב וערמומי, אתה ספינקס ואדיפוס גם יחד, יש לך סגנונו הסתום של האחד וחריפות שכלו של האחר. אינך מובן לרבים, אך אינך תמוה. לאפיין אותך יהיה אולי בבחינת הסגרת סודות רבים אשר לפי בּרידוּאָזוֹן[3] אין אדם מגלה אלא לעצמו.

 

 

 

 

 

 

 



[1] במקור Le notaire

 [2] Laurence Sterne (1768–1713): סופר אירי ואיש דת אנגליקני. כתב את "טריסטרם שאנדי" ואת "מסע סנטימנטלי בצרפת ובאיטליה".

[3] Brid'oison : שם של דמות במחזה של בומרשה (,Beaumarchais 1799–1732), נישואי פיגארו.

חפש באתר

טואול - בניית אתרים