שיר:
כשאלף פנייך יתמעטו/ עוזי שכטר 

כְּשֶׁאֶלֶף פָּנַיִךְ יִתְמַעֲטוּ

וְתַחֵלִי לִצְלֹל לְתוֹכֵךְ

רְאוֹת אֶת יְצוּרַיִךְ שָׁם

לִלְחֹם בָּם בָּאֱמֶת

כְּשֶׁאֶלֶף פָּנַיִךְ יִתְמַעֲטוּ

תַּכְּהִי תְּעַמְּמִי שׁוֹנוּתָן

יִדְעֲכוּ יִשְׁתַּטְּחוּ אַט

לִפְּנֵי יַמָּה חֲלָקָה

שֶׁיַּבִּיט בָּךְ -

לֹא יִרְאֵךְ מֵאֲחוֹרֶיהָ

* * *

כְּשֶׁאֶלֶף פָּנַיִךְ תְּרַקְּעִי

לְיַמַּת מִרְקָע כְּסוּפָה

דָּבָר יַפְצִיעַ קַרְקָעִיתֵךְ

יָאִיר בָּךְ מִדֵּי פַּעַם

תּוּכְלִי לִקְרָב אֵלָיו

לְהָמִיס נִשְׁלֵי לִבֵּךְ

כְּמֵהָה לְהִבָּלַע בְּלִבָּתוֹ

נִפְרֶשֶׂת אֵינְחוֹף בְּאוֹרו

כְּשֶׁאֶלֶף פָּנַיִךְ יִהְיוּ

פְּנֵי יָם חָלָק כְּחַלְחַל

תֵּדְעִי לְרַחֵף עָלָיו

בִּשְׂחוֹק מֵאִיר מְאֻפָּק

שָׁטָה עַל חוּג אֹפְקֵךְ

בְּאִזּוּן וְשַׁלְוָה, בְּשֶׁקֶט

מִשְׁתּוֹבֶבֶת בִּגְוָנֵי אוֹר

פָּז וּכְחוֹל נִשְׁבָּרִים בָּךְ

רְחֵקָה קְרֵבָה לִרְצוֹנֵךְ

* * *

אֶת גֵּן ה X  בִּסְלִילַיִךְ שָׁבַרְתְּ

מְשֻׁחְרֶרֶת מִפְּנֵי אִשָּׁה מִתְחַלְּפוֹת

בְּתֵאַטְרוֹן שֶׁקְסְפִּירִי שֶׁבִּיַּמְתְּ עַצְמֵךְ

וְאַתְּ עוֹזֶבֶת אֶת מַמְלֶכֶת הַנּוֹגָהִיּוֹת

הַסְּפִינְקְס הַגָּדוֹל בְּשַׁעַרָהּ

גּוּפוֹ לְבִיאָה רוֹבֶצֶת וּפָנָיו

פְּנֵי נִמְפָה עָלְתָה מֵהַיְּאוֹר -

יָקוּד לָךְ קִדָּה בְּעוֹבְרֵךְ

וְסוּס צַח מְכֻנָּף מְחַכֶּה לָךְ

קָרֵב אֵלַיִךְ מָסוּר רוֹכֵן

שֵׂאת אוֹתָךְ לִמְרְחָבִים חֲדָשִׁים

נִפְתָּחִים לִבְלִי דַּי

וְאַתְּ עָפָה אֶל רְקִיעִים

מִשָּׁם, בְּעֵירֹם פָּנַיִךְ תִּצְפִי

עַל מַמְלֶכֶת נוֹגָהִיּוֹת

וְשִׁיר חֵרוּת תָּשִׁירִי לָךְ

מַרְעִיד קַצְוֵי אָרֶץ וְנָע

נוֹגֵעַ קְצֶה יְקוּם

הַמְּנַצְנֵץ לָךְ בִּרְכָּתוֹ

חָפְשִׁיָה לָעַד הִנָּךְ.