סקירת הסרט   שרה טהאא תאופיק    במוזיאון בית התפוצות/ ראובן שבת

בימוי: סאראת קוטיקה 75 דקות

סרט מרגש מאין כמותו. מסמך תיעודי מרתק השופך אור בסגנון אפי קולנועי מלא רגש וצבעוניות על דמותה המיוחד במינה של  שרה יעקב כהן, היהודייה האחרונה מקהילת פארדסי שנותרה בקוצי'ן, קרלה.

הסרט עוקב באיטיות אבל בקסם מפורט אחר חייה של שרה. מתעד אותה ברגעים קסומים בחייה המבוגרים. ובמפגשים בלתי נשכחים עם שכניה המוסלמים ההודים ועם יהודים וישראלים.

התחושה של מי שרואה את הסרט היא כעין כניסה לתוך עלילה וסיפור, מלאי צבע, ספוגי אהבה אנושית, טבולים ברגשות חמים מאוד.

פשטות גדולה יש בו בסרט המיוחד הזה והדמויות ושרה יעקב ראשית כל מפיחות חיים אל הצופה, למרות ריחוק המצלמה והמיקום הגיאוגרפי.

אחד הסרטים היפים, המיוחדים, המשמעותיים שנעשו אי פעם על דמות יהודית כלשהי.

הסרט חולף באופן מרתק  וצבעוני על חייה של שרה כהן.   חושף בשילוב מדהים של ריאליזם ותחושה  מרגשת את הדמות של שרה: יהודיה המקפידה להתפלל מדי יום, שומרת שבת. מלאת הומור ועם הרבה חוכמת חיים. הסרט עוקב אחר דמותה  ליד מכונת התפירה שלה, בקרב חברותיה וחבריה בקהילה ובבית הכנסת בזמן החגים. היא נחשבה  כדמות מעוררת הערצה רבה בקרב הקהילה והייתה מעורה מאד בחיי הקהילה היהודית, ובני הקהילה רכשו לה כבוד רב. היא נהגה ליצור לבני הקהילה פריטים בעלי סממנים יהודיים כמו אריגת כיפות, תפירת כיסויים לחלות לשבת, כיסוי למצות ועוד. היא הקפידה לשמור על אורך חיים יהודי גם כאשר חיה לבדה. לא היו לה ילדים, אך בני הקהילה נחשבו לכל אחד מילדיה. הסיפור מתעד את הקשר החם וההרמוני שלה עם טאהה , מוסלמי בן העיר פארדסי ששרה לימדה אותו את מלאכת החייטות ושהיה מסייע לה בהכנת פרטי הלבוש היהודים  והפך להיות בעצמו  כמעט חלק בלתי נפרד מהקהילה היהודית. לצידו מופיע  תאופיק מוסלמי אף הוא שנקשר מאוד לשרה ולקהילה ההודית. תאופיק שהוא אמן קליגרף שקיבל אישור לכתוב בקליגרפיה טקסטים לכתבי קודש יהודיים עבור הקהילה.