קטע  מספר:
אני נוגע בפיך/ חוליו קורטאסר מספרדית יונה קרנץ


"אני נוגע בפיך, באצבעי אני נוגע בשולי פיך, עובר ומשרטט אותו כמו מתוך ידי יצא, כאילו בפעם הראשונה ליבלב פיך, ודי לי לעצום עיניים כדי לפרק הכול ולהתחיל מחדש, בכל פעם מחדש אני מקים לתחיה את פיך הנחשק, הפה שידי בוחרת ומשרטטת על פניך, פה שנבחר מבין הפיות כולם, אשר מתוך חירות מוחלטת בחרתי כדי לשרטטו בידי על פניך, ואשר מפאת מקריות שאיני מנסה להבינה תואם במדויק את פיך המחייך מתחת לזה שידי משרטטת לך.

 

את מתבוננת בי, מקרוב מתבוננת, יותר ויותר מקרוב, ואז אנו משחקים את הקיקלופ, מסתכלים זה על זה מקרוב יותר ויותר ועינינו גדלות, מתקרבות, משתלבות וחופפות, והקיקלופים מתבוננים זה בזה, נושמים מבולבלים, הפיות נפגשים ומתקוטטים בעדינות, נושכים זה את זה בשפתיים, מניחים בעדינות את הלשון על השיניים, משחקים בחלליהם, שם אוויר כבד הולך ובא עם בושם ישן ובאלם. אז ידיי מבקשות לשקוע בשערך, ללטף באיטיות את מעמקי שערך בעודנו מתנשקים כמו היה פינו מלא בפרחים או בדגים, בתנועות שופעות חיים, בניחוח כהה. ואם מתנשכים אז הכאב הוא מתוק, ואם משתנקים הרי זו ספיגת נשימה הדדית קצרה ונוראה, מוות רגעי יפהפה. ויש רוק אחד וטעם אחד של פרי בשל, ואני מרגיש אותך רועדת כנגדי כמו ירח במים".

 

חפש באתר

טואול - בניית אתרים