סיפור תלמודי:
אבא חלקיה מוריד גשמים/ מתוך מסכת תענית

 
 

אַבָּא חִלְקִיָּה בֶּן בְּנוֹ שֶׁל חוֹנִי הַמְּעַגֵּל הָיָה,

 

וּכְשֶׁהָיָה הָעוֹלָם נִצְרָךְ לִגְשָׁמִים הָיוּ הַחֲכָמִים מְשַׁגְּרִים אֶצְלוֹ,

 

וּבִקֵּשׁ רַחֲמִים וְיָרְדוּ גְּשָׁמִים.

 

 

 

פַּעַם אַחַת נִצְרַךְ הָעוֹלָם לִגְשָׁמִים.

 

שִׁגְּרוּ אֶצְלוֹ שְׁנֵי תַּלְמִידֵי חֲכָמִים שֶׁיְּבַקֵּשׁ רַחֲמִים.

 

בָּאוּ לְבֵיתוֹ וְלֹא מְצָאוּהוּ.

 

הָלְכוּ אֶצְלוֹ לַשָּׂדֶה וּמְצָאוּהוּ שֶׁהוּא עוֹדֵר.

 

נָתְנוּ לוֹ שָׁלוֹם - וְלֹא הִסְבִּיר לָהֶם פָּנָיו.

 

לָעֶרֶב לִקֵּט עֵצִים,

 

וְהָיָה טָעוּן הָעֵצִים וְהַמַּעְדֵּר עַל כְּתֵפוֹ אַחַת וְטַלִּיתוֹ עַל כְּתֵפוֹ שְׁנִיָּה.

 

כָּל הַדֶּרֶךְ לֹא הָיָה נוֹעֵל מַנְעָלָיו,

 

כְּשֶׁהִגִּיעַ לְמַיִם נָעַל מַנְעָלָיו.

 

כְּשֶׁהִגִּיעַ לְבֵין קוֹצִים וּבַרְקָנִים הִגְבִּיהַּ בְּגָדָיו.

 

כְּשֶׁהִגִּיעַ לָעִיר יָצְאָה אִשְׁתּוֹ כְּשֶׁהִיא מְקֻשֶּׁטֶת,

 

וּכְשֶׁהִגִּיעַ לְבֵיתוֹ נִכְנְסָה אִשְׁתּוֹ תְּחִלָּה,

 

וְאַחַר כָּךְ נִכְנַס הוּא,

 

וְאַחַר כָּךְ נִכְנְסוּ הַחֲכָמִים.

 

יָשַׁב לִסְעֹד וְלֹא אָמַר לַחֲכָמִים: "בֹּאוּ וּסְעָדוּ".

 

פָּרַס פַּת לְתִינוֹקוֹת.

 

לַגָּדוֹל נָתַן פְּרוּסָה אַחַת וְלַקָּטָן – שְׁתַּיִם.

 

 

 

אָמַר אַבָּא חִלְקִיָּה לְאִשְׁתּוֹ: יוֹדֵעַ אֲנִי שֶׁלֹּא בָּאוּ אֶצְלִי הַחֲכָמִים אֶלָּא בִּשְׁבִיל גְּשָׁמִים,

 

נַעֲמֹד וְנַעֲלֶה לַעֲלִיָּה וּנְבַקֵּשׁ רַחֲמִים,

 

אֶפְשָׁר שֶׁיִּתְרַצֶּה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְיֵרְדוּ גְּשָׁמִים,

 

וְלֹא נַחֲזִיק טוֹבָה לְעַצְמֵנוּ.

 

עָלוּ לַעֲלִיָּה.

 

עָמַד הוּא בְּזָוִית זוֹ וְאִשְׁתּוֹ בְּזָוִית זוֹ וּבִקְּשׁוּ רַחֲמִים.

 

קָדַם וְעָלָה עָנָן מִצַּד זָוִית שֶׁל אִשְׁתּוֹ.

 

 

 

כְּשֶׁיָּרַד אָמַר לָהֶם: בָּרוּךְ הַמָּקוֹם שֶׁלֹּא הִצְרִיךְ אֶתְכֶם לְאַבָּא חִלְקִיָּה.

 

אָמְרוּ לוֹ: יוֹדְעִים אָנוּ שֶׁהַגְּשָׁמִים בִּזְכוּתְךָ יָרְדוּ,

 

אֶלָּא יְפָרֵשׁ לָנוּ מַר דְּבָרִים אֵלּוּ שֶׁהֵם תְּמוּהִים לָנוּ:

 

מִפְּנֵי מָה כְּשֶׁנָּתַנּוּ לְךָ שָׁלוֹם לֹא הִסְבַּרְתָּ לָנוּ פָּנִים?

 

אָמַר לָהֶם: שְׂכִיר יוֹם הָיִיתִי וְאָמַרְתִּי: לֹא אֶתְבַּטֵּל.

 

- מִפְּנֵי מָה הָיִיתָ טָעוּן הָעֵצִים עַל כָּתֵף זוֹ וְהַטַּלִּית עַל כָּתֵף אַחֶרֶת?

 

- טַלִּית שְׁאוּלָה הָיְתָה, עַל מְנָת כָּךְ הִשְׁאִילוּהָ לִי וְעַל מְנָת כָּךְ לֹא הִשְׁאִילוּהָ לִי.

 

- מִפְּנֵי מָה כָּל הַדֶּרֶךְ לֹא נָעַלְתָּ מַנְעָלִים וּכְשֶׁהִגַּעְתָּ לַמַּיִם נָעַלְתָּ?

 

- כָּל הַדֶּרֶךְ אֲנִי רוֹאֶה, בַּמַּיִם אֵין אֲנִי רוֹאֶה.

 

- מִפְּנֵי מָה כְּשֶׁהִגַּעְתָּ לְקוֹצִים וּבַרְקָנִים הִגְבַּהְתָּ בְּגָדֶיךָ?

 

- זֶה מַעֲלֶה אֲרוּכָה וְזֶה אֵין מַעֲלֶה אֲרוּכָה.

 

- מִפְּנֵי מָה כְּשֶׁהִגַּעְתָּ לָעִיר יָצְאָה אִשְׁתְּךָ מְקֻשֶּׁטֶת?

 

- כְּדֵי שֶׁלֹּא אֶתֵּן עֵינַי בְּאִשָּׁה אַחֶרֶת.

 

- מִפְּנֵי מָה נִכְנְסָה אִשְׁתְּךָ תְּחִלָּה וְאַתָּה אַחֲרֶיהָ וְאַחַר כָּךְ אָנוּ נִכְנַסְנוּ?

 

- מִשּׁוּם שֶׁאֵין אַתֶּם בְּדוּקִים לִי.

 

- כְּשֶׁיָּשַׁבְתָּ לִסְעֹד מִפְּנֵי מָה לֹא אָמַרְתָּ לָנוּ: "בּוֹאוּ וּסְעָדוּ"?

 

- מִשּׁוּם שֶׁלֹּא הָיְתָה פִּתִּי מְרֻבָּה וְאָמַרְתִּי: אַל יַחֲזִיקוּ לִי חֲכָמִים טוֹבָה בְּחִנָּם.

 

- מִפְּנֵי מָה נָתַתָּ לַתִּינוֹק גָּדוֹל פְּרוּסָה אַחַת וְלַקָּטָן – שְׁתַּיִם?

 

- זֶה יוֹשֵׁב בַּבַּיִת וְזֶה – בְּבֵית הַמִּדְרָשׁ.

 

- מִפְּנֵי מָה קָדַם וְעָלָה הֶעָנָן מִצַּד זָוִית אִשְׁתְּךָ וְאַחַר כָּךְ מִצַּד זָוִית שֶׁלְּךָ?

 

- מִשּׁוּם שֶׁהָאִשָּׁה מְצוּיָה בַּבַּיִת וְנוֹתֶנֶת פַּת לְעָנִי וּקְרוֹבָה הֲנָאָתוֹ;

 

וַאֲנִי נוֹתֵן מָעוֹת לְעָנִי וְאֵין הֲנָאָתוֹ קְרוֹבָה.

logo בניית אתרים