סיפור תלמודי:
אגדות רבה בר בר חנה פרק ראשון /  תלמוד בבלי  מסכת בבא בתרא

 
אָמַר רַבָּה בַּר בַּר חָנָה:

 

סָחוּ לִי יוֹרְדֵי הַיָּם: אוֹתוֹ הַגַּל שֶׁמְּטַבֵּעַ סְפִינוֹת –

 

כְּעֵין צִיצִית שֶׁל אֵשׁ לְבָנָה נִרְאֵית בְּרֹאשׁוֹ,

 

וְהִכִּינוּ אוֹתוֹ בְּאַלּוֹת שֶׁחָקוּק עֲלֵיהֶן "אֶהְיֶה אֲשֶׁר אֶהְיֶה יָהּ ה' צְבָאוֹת, אָמֵן אָמֵן סֶלָה" –

 

וְהוּא נָח.

 

סָחוּ לִי יוֹרְדֵי הַיָּם: בֵּין גַּל לְגַל – שְׁלֹש מֵאוֹת פַּרְסָא,

 

וְרוּמוֹ שֶׁל גַּל – שְׁלֹש מֵאוֹת פַּרְסָא.

 

פַּעַם אַחַת הָיִינוּ מְהַלְּכִים בַּיָּם,

 

וְהִגְבִּיהָנוּ הַגַּל עַד שֶׁרָאִינוּ בֵּית מִרְבַּעְתּוֹ שֶׁל הַקָּטָן שֶׁבַּכּוֹכָבִים –

 

וְהָיָה כְּבֵית זֶרַע שֶׁל אַרְבָּעִים סְאָה גַּרְגְּרֵי חַרְדָּל;

 

וְאִלּוּ הָיָה מַגְבִּיהַּ אוֹתָנוּ יוֹתֵר הָיִינוּ נִשְׂרָפִים מֵהֶבְלוֹ.

 

וְשָׁמַעְנוּ קוֹלוֹ שֶׁל הַגַּל קוֹרֵא לַחֲבֵרוֹ:

 

"חֲבֵרִי, כְּלוּם הִנַּחְתָּ דָּבָר בָּעוֹלָם שֶׁלֹּא שְׁטַפְתּוֹ –

 

שֶׁאָבוֹא אֲנִי וַאֲאַבְּדֶנּוּ".

 

אָמַר לוֹ: "צֵא וּרְאֵה גְּבוּרַת בּוֹרַאֲךָ

 

שֶׁאֵין לָנוּ רְשׁוּת לַעֲבֹר אֶת הַחוֹל אֲפִלּוּ כִּמְלוֹא חוּט".

 

 

 

 

 

וְאָמַר רַבָּה בַּר בַּר חָנָה:

 

אֲנִי רָאִיתִי הוּרְמִיז בֶּן לִילִית, שֶׁהָיָה רָץ בְּרֹאשׁ הַחוֹמָה שֶׁל מְחוֹזָא,

 

וּפָרָשׁ אֶחָד רָץ אַחֲרָיו כְּשֶׁהוּא רוֹכֵב עַל הַסּוּס לְמַטָּה מִן הַחוֹמָה – וְלֹא הִגִּיעוֹ.

 

פַּעַם אַחַת חָבְשׁוּ לוֹ שְׁתֵּי פְּרָדוֹת וְהֶעֱמִידוּן עַל שְׁנֵי גְּשָׁרִים שֶׁל נְהַר רוגְנַג.

 

וְקָפַץ מִפִּרְדָּה זוֹ לְזוֹ וּמִזּוֹ לְזוֹ,

 

כְּשֶׁהוּא מַחֲזִיק שְׁתֵּי כּוֹסוֹת יַיִן בְּיָדָיו וּמַעֲרֶה מִזּוֹ לְזוֹ וּמִזּוֹ לְזוֹ –

 

וַאֲפִלּוּ טִפָּה אַחַת לֹא נָשְׁרָה לָאָרֶץ.

 

וְאוֹתוֹ הַיּוֹם "יַעֲלוּ שָׁמַיִם יֵרְדוּ תְהוֹמוֹת" (תהילים קז, כו) הָיָה.

 

 

 

 

 

וְאָמַר רַבָּה בַּר בַּר חָנָה:

 

אֲנִי רָאִיתִי רְאֵם בֶּן יוֹמוֹ שֶׁהָיָה כְּהַר תָּבוֹר, וְאֹרֶךְ צַוָּארוֹ שָׁלוֹשׁ פַּרְסָאוֹת,

 

וּבֵית מִרְבַּעַת רֹאשׁוֹ פַּרְסָא וָחֵצִי;

 

הֵטִיל גְּלָלִים וְסָתַם אֶת הַיַּרְדֵּן.

 

 

 

 

 

וְאָמַר רַבָּה בַּר בַּר חָנָה:

 

אֲנִי רָאִיתִי צְפַרְדֵּעַ שֶׁהָיְתָה כְּמִגְדַּל הַגְרוֹנְיָא.

 

בָּא תַּנִּין וּבְלָעָהּ, בָּא עוֹרֵב וּבָלַע אֶת הַתַּנִּין וְעָלָה וְיָשַׁב בְּרֹאשׁ הָאִילָן.

 

בּוֹא וּרְאֵה כַּמָּה גָּדוֹל כּוֹחוֹ שֶׁל אוֹתוֹ אִילָן.

 

אָמַר רַב פַּפָּא בַּר שְׁמוּאֵל: אִלְמָלֵא הָיִיתִי שָׁם לֹא הָיִיתִי מַאֲמִין.

logo בניית אתרים