להקת התבלינים במועדון זאפה/ שחר כהן

במסגרת עריכת מדור המוזיקה "בכיוון הרוח" יוצא לי לראות לפעמים הרכבים ממש טובים שלא הכרתי מספיק, יוצא מאחת כזאת של "התבלינים":

 

הרכב אילתי במקור, שחלק מהחברים בו מנגנים יחד כבר 20 שנה, והסולן שלו הוא בן זוג של הכנרית.

בהתאם, הם באמת מאוד נשמעים מאוד הדוקים, ונראה שיש גם קהל שמכיר את כל השירים ועושה איתם דרך ארוכה.

 

מישהי בקהל סיפרה לי שהיא הולכת איתם כבר 20 שנה, והגדירה את עצמה כ"חברה של ההרכב", ובאמת יש הרגשה כזאת של חברים על הבמה ובקהל, ומצד שני זה לא הופך את ההופעה לפחות מקצועית אלא להפך.

 

מהקטעים הבולטים בהופעה:

גרסת רוק אפרית לצלצולי פעמונים, אלי פיניש התארח בדמות אביב גפן (בגרסא של אלי כחצי אלוהים, "דילן איתי בווטסאפ") שמתעקש לשיר רק את שיריו ומחלק דחקות על מראה הלהקה שמרגיש יותר "הופעה של מושיק עפיה מאשר רוקנ'רול".

 

כאילו כדי להתגרות באמירה הזאת ובמתח שבין הרכב רוק למוזיקה פופית ומזרחית הגיעו אחריו ברצף ביצועי פופ-רוק לתל אביב בלילה, שני משוגעים ופרח של היי פייב.

הם נתנו אנרגיות חדשות לשירים האלה, אבל לדעתי הכמות של הקאוורים היתה מוגזמת והם צריכים לסמוך קצת יותר על החומרים המקוריים.

 

בהדרן הגיע הלהיט הגדול שלהם אינסוף ששלהב את הקהל (וידאו שלו מההופעה מצורף בתגובות) ו"בא לי" שלא זיהיתי אבל היה אהוב על הקהל.

 

אם לסכם "התבלינים" הם הרכב מיוחד וכשרוני, שמשלב רוק מתפרץ עם קצת מוטיבים מזרחיים והרבה פופ, עושה את זה במקצוענות ואפשר רק להעריך את הדרך שהם עושים.

 

ואלה שמות:

שחר נהרי-שירה

ליאור לוי-תופים

תום אלבז-בס

אבנר טואג-גיטרה

מריאן - כינור

חפש באתר

טואול - בניית אתרים