סיפור תלמודי:
אמת בקושטא/ מתוך תלמוד בבלי מסכת סנהדרין

 

אָמָר רָבָא: מִתְּחִלָּה הָיִיתִי אוֹמֵר: אֵין אֱמֶת בָּעוֹלָם.

 

אָמַר לִי תַּלְמִיד חָכָם אֶחָד וְרַב טָבוּת שְׁמוֹ

 

(וְיֵשׁ אוֹמְרִים רַב טַבְיוֹמִי שְׁמוֹ),

 

שֶׁאִם הָיוּ נוֹתְנִין לוֹ כָּל חֲלָלוֹ שֶׁל עוֹלָם לֹא הָיָה מְשַׁנֶּה בְּדִבּוּרוֹ.

 

פַּעַם אַחַת נִזְדַּמֵּן לְמָקוֹם אֶחָד שֶׁשְּׁמוֹ קוּשְׁטָא,

 

וְלֹא הָיוּ מְשַׁנִּים בְּדִבּוּרָם,

 

וְלֹא מֵת אָדָם מִשָּׁם בְּלֹא זְמַנּוֹ.

 

נָשָׂא מֵהֶם אִשָּׁה וְהָיוּ לוֹ שְׁנֵי בָּנִים מִמֶּנָּה.

 

פַּעַם אַחַת הָיְתָה אִשְׁתּוֹ יוֹשֶׁבֶת וְחוֹפֶפֶת רֹאשָׁהּ,

 

בָּאָה הַשְּׁכֵנָה וְטָפְחָה עַל הַדֶּלֶת.

 

סָבַר: לָאו דֶּרֶךְ אֶרֶץ הוּא,

 

אָמַר לָהּ: אֵינָהּ כָּאן, – מֵתוּ לוֹ שְׁנֵי בָּנָיו.

 

בָּאוּ אַנְשֵׁי הַמָּקוֹם לְפָנָיו,

 

אָמְרוּ לוֹ: זֶה מַהוּ?

 

אָמַר לָהֶם: כָּךְ וְכָךְ הָיָה מַעֲשֶׂה.

 

אָמְרוּ לוֹ: בְּבַקָּשָׁה מִמְּךָ, צֵא מִמְּקוֹמֵנוּ וְלֹא תְּגָרֶה בָּנוּ מַלְאַךְ הַמָּוֶת.

חפש באתר

טואול - בניית אתרים