מחווה לסופר והחוקר בן ציון יהושע במכון בן צבי/
עדינה רוזן

 

ביום 4.2.2020 נערך אירוע מרשים במכון בן צבי במסגרת הסדרה "סופרים מן המזרח": מחווה ליצירתו של הסופר והחוקר בן ציון יהושע. האירוע התקיים בצריף הנשיא, וזה היה סמלי: הנשיא בן צבי הקדיש חייו לחקר קהילות ישראל, והוא זה שטבע את המונח "נידחי ישראל", ואף כתב מחקר בשם זה. בן ציון יהושע בספר מחקריו המרשים " מנידחי ישראל באפגניסטן לאנוסי משהד באירן", כמו מתכתב בכותרת שלו את מחקריו של הנשיא השני.

אכן, זכות גדולה לבן ציון יהושע, שמכון בן צבי מקיים אירוע זה כמחווה למפעל חייו. ראשת המכון פרופ' עפרה תירוש בקר כיבדה את האירוע. סגן ראש המכון, ד"ר חנן חריף הנחה את האירוע.

ההרצאה הפותחת הייתה של פרופ' יוסף יובל טובי. הוא סקר סקירה מעמיקה את ספרי המחקר המרכזיים של בן ציון יהושע:

מנדחי ישראל באפגאניסתאן לאנוסי משהד באיראן (מחקר). הוצאת מוסד ביאליק, ירושלים תשנ"ב.

מאחורי מסך המשי - עמים ויהודים במרחב האיראני. הוצאת כרמל. ירושלים 2013.

בן ציון יהושע כיהן כנספח תרבות ומנהל המרכז הישראלי למרכז אסיה בטשקנט מטעם לשכת הקשר "נתיב", ושליחותו כללה חילוץ יהודים מאזורי מצוקה במדינות מוסלמיות והעלאתם לישראל; הוא יצא בשליחות הצלה מטעם הספרייה הלאומית וחילץ ספרים וכתבי-יד של יהודי מרכז אסיה.

 בד בבד הוא כתב ספרי מחקר מונומנטליים על היהודים במרחב התרבותי של אפגניסטן ואירן, וכל יהדות מרכז אסיה.

 

פרופ' יוסף טובי סקר את מחקריו של יהושע על יהודי המרחב האיראני שחיו על נתיב המסחר הבינלאומי בין מזרח למערב, המוכר בשם "דרך המֶשי". הסקירה הייתה מרתקת, והמרצה עקב אחר גילוין של  תרבויות שחיו על נתיבי הסחר בין מזרח למערב ואת  הזיקה התרבותית בין המדינות שהיו על דרך השיירות מארץ לארץ. הוא סקר את הקהילות היהודיות שהיו חלק מן הפעילות המסחרית אך גם התרבותית במרכז אסיה.

 

המשורר בלפור חקק בהרצאתו "ציפור האש בתוך פוליטיקת הזהויות" הלך בעקבות הרומנים והסיפורים הקצרים של ב"צ יהושע. הדיון היה ברומן "סימורג ציפור האש", וכן בעקבות "פורצי גדר" ו"שתיקת התרנגול". כן נסקרו בקצרה קובצי הסיפורים הקצרים "תה אנגלי בירושלים", "יונים מעל החומה" ו"מילואים בשדות האורז".

 בלפור חקק  הראה איך בן-ציון יהושע בורא מציאות בספר "ציפור האש" בתוך הרקע של ישראל בימי המנדט, אך להתנהלות העלילתית יש חוקיות של חלום ושל סיפור עממי. הוא כותב כל הזמן כשהוא נע על המתח שבין הריאלי לבין הפנטסטי, בין האגדה לבין המציאות.

לדבריו, כל יצירתו של ב"צ יהושע מכוונת לירושלים, והוא הולך אליה כל ימיו ביצירותיו. לדברי חקק, ב"צ יהושע הוא חבר לאורך דרך ארוכה, ולאחר ספר השירים הראשון שפרסמו הרצל ובלפור חקק, "במזל תאומים", הוא כתב רצנזיה על הספר, והציג להם להיפרד בעתיד  בספרי השירים שלהם, כדי לפתח זהות משוררית  נפרדת, וכך הם עשו.

 

יהודה עצבה הנעים לקהל בקולו הערב בקריאת קטעים מן היצירות השונות, והיה בזה קסם של מספר סיפורים המוליך את כולם בקסם קולו.

המוזיקאים היו הזמרת ללה תמר והמלווה  המוזיקלי עידן. היא שרה שירים מן התרבות האפגנית וגם שירים בלאדינו, כמחווה לאמו של יהושע שגדלה על תרבות הלדינו.

המנחה ד"ר חנן חריף, סגן ראש המכון, עשה את מלאכתו בנועם בין המרצים ובין פרקי המוזיקה.

הסופר והחוקר ב"צ יהושע סיים בהרצאה מרתקת על שורשי יצירתו ושורשי חייו. זה היה סטנד אפ מרשים של רצינות והומור כאחד.

הוא סיפר על התרומה של הוריו להתפתחותו היצירתית:

"אבי היה מספר הסיפורים של שכונת הבוכרים, וכל שבת התקהלו המונים לשמוע את סיפוריו, שהיו כאופרת סבון. ברגע המתח של הסיפור הוא היה שולף את שעון הכסף מכיסו ומכריז 'הגיעה שעת ערבית' ומאזיניו נאלצו להמתין שבוע נוסף להמשך הסיפור. מעולם אבי לא הרים עליי יד, כמקובל במחוזותינו, אלא סיפר סיפור עם מוסר השכל, ולשומע ינעם. כשראיתי את ההמונים מקיפים את אבי המרתק בסיפוריו, ברחתי כאשר לא גילה להם את סוף הסיפור..." הוא סיפר שכל יצירתו וכל סיפוריו הם מחווה לאביו מספר הסיפורים.

חפש באתר
טואול - בניית אתרים