שיר:
אני מודה/ רבי יצחק אבן כלפון

אֲנִי מוֹדֶה, יְדִידִי, בַּעֲוֹנִי

 

וְחֵטְא נַפְשִׁי אֲשֶׁר אֵינָהּ חֲכָמָה,

 

אֲשֶׁר קָמָה בְּרֹב פִּתְיָהּ וְהֶבְלָהּ

 

לְהִתְרַפֵּא בְּעֵשֶׂב הָאֲדָמָה,

 

וְהִנִּיחָה נְאֻם פּיךָ אֲשֶׁר בּוֹ

 

רְפוּאָה הַמְחַיָּה כָל-נְשָׁמָה.

 

וּמַה-יוֹעִיל רְפוּאַת הַפְּגָרִים

 

אֲשֶׁר תִּהְיֶה יְחִידָתָם הֲלוּמָה?

 

וְעָלֶיךָ לְשַׂמֵּחַ בְּיוֹם זֶה

 

יְחִידָתִי בְּמוֹ שִׂמְחָה שְׁלֵמָה,

 

בְּמִשְׁלָחָה מְשֻׁבָּחָה נְכוֹחָה

 

מְקֻיָּמָה, מְרוֹמָמָה, נְעִימָה.

 

בְּרֵאשִׁיתָהּ מְשַׂמַּחַת לְבָבוֹת

 

מְרַקֶּדֶת לְכָל-נֶפֶשׁ עֲגוּמָה,

 

מְזֻקָּקָה כְּמוֹ כֶסֶף אֲדֻמָּה

 

כְּדַם פָּרִים, כְּהָרֵי עַד קְדוּמָה,

 

וְנוֹשֶנֶת, בְּתוּלָה לֹא יְדָעָהּ

 

אֱנוֹשׁ, מִיּוֹם שְׂחָטוּהָ חֲתוּמָה.

 

וְאָז אֶשְׂמַח וְאָגִיל עִם חֲבֵרַי

 

בְּךָ, בֶּן הַיְרֵאָה הַתְּמִימָה.

 

תְּהִי בָרוּךְ, תְּהִי נִטָּר, וְיִהְיוּ

 

שְׁנוֹתֶיךָ יְמֵי עַיִשׁ וְכִימָה.

חפש באתר
טואול - בניית אתרים