שיר:
קפה אוֹרסטו
  פריז/ מרגלית מתתיהו       

 
בְּקָפֶה אוֹרֶסְטוֹ, בְּמֶרְכַּז פָּרִיז              
שׁוּב יָשַׁבְתִּי אֲסוּפָה בְּכֻרְסָא עוֹטֶפֶת,
אוֹר רַךְ הֵאִיר אַפְלוּלִית נְעִימָה
הֶעֱלָה נִיחוֹחַ זִכְרוֹן יָמִים.
 
מוּלִי יָשַׁב בְּנִי, עֵינָיו בְּעֵינַי,
מַחְשְׁבוֹתָיו חָצוּ אֵלַי מֵעַל שֻׁלְחָן עָגֹל
עָלָיו רִצְּדָה לֶהָבָה בְּרֹאשׁ נֵר אָדֹם.
 
הַשִּׂיחוֹת, כְּמוֹ בְּיָמִים שֶׁל אָז,
עָלוּ עַל גֶּשֶׁר יְצִירָה,
מִלִּים הִצְטַלְּבוּ, סָרְגוּ חוּטִים לִטְוִיַּת דֶּרֶךְ.
 
יָצָאנוּ מִקָּפֶה אוֹרֶסְטוֹ
אֶל קֹר רְחוֹב פָּרִיזָאִי,
בְּעֵינֵינוּ נוֹתַר חֹם אֵשׁ אֲדֻמָּה
וְרִקְמַת יְצִירָה שֶׁטָּוְתָה דֶּרֶךְ.
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 

 

 

 

חפש באתר
טואול - בניית אתרים