תערוכה עובדיה קידר/ מארי רוזנבלום

תכירו את עובדיה קידר. פשטותו מרגשת אותי. אך אל נא תטעו.

מאחורי פשטות זו יש עומק ואחריות .

עובדיה יליד 1941 עלה ארצה ממצרים ב-1957 עם משפחתו שהשתייכה ליהודים הקראים , למד בבית הספר החקלאי "אשל הנשיא" והמשיך את לימודיו בפקולטה לחקלאות באוניברסיטה העברית.

פעמיים נאלץ לעזוב את ביתו. ואל יקל זאת בעינכם. במלחמת קדש ובהסכם השלום. התיישב ב"נתיב העשרה", יחד עם חבריו מסיני, בחולות זיקים במועצה האזורית חוף אשקלון.

למרות האירועים הקשים שהוא חווה בהיותו בעוטף עזה. הצבעוניות מדגישה את האופטימיות המיוחדת שלו בציוריו.

לאחרונה משך אותו סגנון הפופ האמריקאי והתאים אותו לסגנון המיוחד שלו עם קורטוב של הומור. כל זה נעשה בהדרכתו של מורהו, הצייר אלי צרפתי מאשקלון.

בצעירותו אהב לצייר והמוזות שתקו. כל כולו היה שקוע בעבודה קשה בחקלאות, בייעוץ חקלאי ובשליחות המדינה במצריים. הקים משפחה לתפארת יחד עם אשתו רוני אולסבנגר ילידת ירושלים והביאו לעולם– 5 ילדים ו-17 נכדים.

לפני 8 שנים בגיל 70 , חזר לציור ולהציג בכמה תערוכות.

עובדיה הציג בגלריה לאומנות עין הוד, רעננה , בית העם אשקלון ובמועצה חוף אשקלון.

קידר מצייר בצבעים אקריליים על גבי בד קנבס.

ציוריו עשירים בצבעוניות ובמרקמים מיוחדים ונותנים ביטוי לרגשותיו הפנימיים, מאופיינים בסגנון אישי רב גוני ומופשט.

כך מספר עליו מורהו , אלי צרפתי:

"עובדיה החל ללמוד אצלי לפני כשנה וחצי. זה החל במפגש אגודת אמני אשקלון. הציג את עצמו שאל אם הוא יכול ללמוד אצלי ציור. עדיין לא ידעתי עליו דבר.

לעובדיה יש משק גדול שצורך הרבה עבודה וניהול . עם כל הלחצים שלנהל עסק הוא מצליח ומקפיד לספק את תאוותו ליצור ולהופיע למפגשים השבועיים בחוג.

כבר בשיעור הראשון הבחנתי שהוא שונה מאחרים . נתקלתי באמן מיוחד ובולט ברמתו מהאחרים.

החל בסגנון מופשט. טכניקה עם הרבה שפכטל . אהבתי את המופשט בציורים שלו .ושמחתי שיש לי תלמיד שמעמיק במופשט. בזמן שהוא מצייר אצלי עובדיה עבר שלושה סגנונות.

- מופשט .

- ראליזם.

- והאחרון - פופ קרקטוריסטי אמריקאי.

אני תומך ודוגל באמנים ומעודד אותם לשנות סגנונות וגם לצאת מהקופסא ועובדיה יודע לעשות את זה.

התערוכה המתקיימת בתל אביב, בבית תנועת המושבים, נותנת לנו, הצופים אמנות מרעננת הומוריסטית. גם בנושאים גם בצבע וגם בקומפוזיציות שבהם. עובדיה יודע, מבין ומיישם.

כאדם, הוא אהוב ואוהב מסביר פנים ובעיקר ניכר בו הצמא והרעב ליצור.

יש לי הרבה עונג לעבוד אתו."

מילה על סגנון הפופ- קריקטוריסטים- אמריקאים- סגנון זה מאפשר לבחון נקודות השקה בין המדיומים השונים והאומנות ומנסה לברר מהם המוטיבים המושאלים, מנוכסים ומנוצלים מהז'אנרים הללו ומהו האפקט שיוצר על הצופה. יש פיתוי , קסם, עושר צבעוני ומתוק שמכניס אותנו פנימה לתוך הגרפית השטוחה והפתיינית. קווי מתאר שחורים תוחמים צורה ויוצרים סיפור קסום. מהסרטים המצוירים נהנים לא רק הילדים, יש בהם סיפורי הנפשה, דמויות פופולריות, סמלים, תמימות, שנעלמה וכבר שכחנו.