השקה לספרו של לטיף ברטוב- כוכבים נוצצים בזמר הערבי/מור פתאל

בבית הופמן בירושלים נערכה השקה נוצצת מאוד לספר החמישי בסדרה של לטיף ברטוב על הזמר הערבי: הספר מוקדם לזמרת סלימה מוראד ולבעלה נאזם אל רזאלי. שניהם היו בזמנם מוזיקאים מובילים בזמר הערבי. סלימה הייתה יהודיה מעירק, ונאזם אל רזאלי היה בעלה ובן זוגה, צעיר ממנה ב-16 שנים. הערב התקיים ביום רביעי, ד' בטבת תש"ף 1.1.2020.

אירוע ההשקה נערך כמיטב המסורת של המזרח: האירוע לווה בזמרת רחל יחזקאל ובשני הנגנים הרצל שגיא ורוני דלאל. הכיבוד היה כיד המלך: סנדויצ'ים סביח, קובה נבלוסיה, סמבוסק חומוס, מעדני דגים ועוד.

את האירוע פתח מנהל בית הופמן אורן סוקניק, שברך על סדרת ספריו של לטיף ברטוב: אום כולת'ום, עבד אל ואהב, פאריד אל אטרש ועבד אל חלים חאפז. הספר החמישי שהצטרף לסדרה הוא הספר על סלימה מוראד ונאזם אל רזאלי. כל ספר בנוי כמונוגרפיה על הזמר(ת), בצירוף שיריו, בצירוף הסברים לכל השירים. השירים מובאים במקור, בתעתיק לעברית ובתרגום לעברית. ממש עבודה למופת. אורן סוקניק אמר שזו זכות לארח את האירוע הזה.

יחזקאל שמש, יו"ר החוג העירקי (מיסודו של המכון לחקר המחתרת הציונית ) שיבח את התמסרותו של לטיף ברטוב לחקר וחשיפה של גדולי הזמר הערבי. מתברר שלטיף ברטוב עבד בשירות המדינה ברשות המסים, וכשיצא לפנסיה, יצא אל האתגר של חייו, ותרומתו להבנת העולם התרבותי הערבי היא רבה מאוד. זו תרבותו של האחר, ובעיון בספרים נפתחים אל עולם קסום: האחר הוא אני.

רכז התרבות של האירועים הוא ברוך מאירי, והוא הציג את תהליך הכנת האירוע וגיבוש התכנים של האירוע.

הנחה את הערב הסופר אלי עמיר, שזכה לאחרונה לפרס ברנר על ספרו "נער האופניים". אלי עמיר הפליג אל ילדותו בבגדד, כשאביו לקח אותו להיפגש עם סלימה מוראד, הוא זוכר במתיקות שהזמרת חיבקה אותו כילד. היא הייתה זמרת יהודייה ומפורסמת, ונישאה לזמר מוסלמי צעיר, שנבנה על ההילה שלה, והיא זו שקידמה ובנתה אותו כזמר-על. היא הכירה אותו ב-1952 ונישאה לו ב-1953. הוא אכן המריא יחד איתה לפסגות גבוהות, אך התברר שהיא סבלה מנחת זרועו והייתה אישה מוכה בנישואיה לו. בין המלחינים לשיריה היו סלים זיבלי, עבאס ג'מיל  ויוסף זערור. משורר ידוע שכתב לה שירים רבים עבד אל כרים אלעלאף.

עזרא קמא, שופט בדימוס, סיפר על התכנים של הספר,ועל הביוגרפיה של סלימה מוראד ונאזם אל רזאלי. הוא חשף סודות מן האבניים של לידת הספר, על הסיוע בהבנת טקסטים ובחשיפת שירים של צמד הזמרים: הוא נרתם למסע חיפוש אחר שיריהם של השניים ועזר למחבר באיתור שירים רבים.

מתברר שסלימה הייתה יהודייה, אך לא עזבה את עירק, כאשר היהודים התבקשו להחליט אם רצונם לצאת את עירק ולהשאיר רכושם שם. היא לא ויתרה על נתינות ונשארה לגור שם ושרה שיריה שם עד יום מותה. מתברר שאום כולת'ום ביקרה בבגדד ופגשה את סלימה מוראד. היא ביקשה ממנה ללמד אותה לשיר אחד משיריה בהופעתה במועדון אל הלאל בבגדד.

בלפור חקק הוזמן להציג את החשיבות התרבותית של הספר. לדבריו, בעידן של מפגש תרבויות עם קיבוץ הגלויות שנוצר בארץ בדורנו, יש חשיבות להיכרות תרבותית בין הקהילות השונות, והספר נותן לקהילות מאירופה- אמריקה הצצה לעולם תרבותי קסום, הנחשף באמצעות הזמר הערבי. הזמרים שרו טקסטים שנכתבו על ידי משוררים ידועים, ובאמצעות הלחנים, השירים הם רבי עצמה.

שיר ששרה סלימה מוראד: "אשליות": או'האם, או'האם.

ביום שראיתי והוכחתי אותו

את כל העבר הזכרתי לו

הוא אמר: האהבה שביני לבינך

אשליות אשליות.

שיר יפה אחר שנערץ על ידי אוהביה של סלימה מוראד הוא השיר שהלחין המלחין היהודי צאלח כו'יתי: "אתה מתכחש לאהבתי אותך". היא שרה:

אתה מתכחש לאהבתי איתך.

ולי יש שלושה עדים:

בכיי, חוסר השינה והגעגוע.

לדברי בלפור חקק, בדורנו  עדיין חיות זו בצד זו תרבויות ייחודיות שונות בצד התרבות המשותפת לכולם. נוסחת הקסם לקיום משותף: לשמור על הייחוד ולקבל את השוֹנוּת, לדעת להכיל את האחֵר מתוך הכרה וכבוד לתרבותו. לטיף ברטוב מקדם את השילוב התרבותי. הוא סיפר שמילדות הוריהם חינכו אותם לאהבת הזמר הערבי ולקחו אותם לראות את הסרטים הערביים בקולנוע "אוריון" ו"אורנע" בירושלים. הרצל ובלפור חקק כתבו בהשראת שירי הזמר הערביים שירים הכלולים בספריהם: הרצל כתב על פיירוז, על פאריד ועל לילה מורד, בלפור חקק כתב שירים על אום כולת'ום, אסמהן ועוד. כדי להמחיש את השפעת הזמרות הערביות על קהל המעריצים הגברים הוא קרא את שירו על אום כולת'ום: הנה קטע:

נִקְהָלִים הֵם לִשְׁמֹעַ קוֹלָהּ, מַעֲלִים

בְּאֵשׁ אֶת הָאוּלָם בְּקוֹלוֹת אַהֲבָה

כְּשֶׁהִיא בְּשִׁיר שְׂפָתֶיהָ פּוֹשֶׂקֶת:

הוֹי לִבִּי, הִיא שָׁרָה אִל אַטְלַאל

הוֹי לִבִּי, נוֹאֶקֶת

אַל תִּשְׁאָלֵנִי הֵיכָן הָאַהֲבָה.

צָבָא שֶׁל גְּבָרִים נָכוֹן לִפְקֻדָּתָהּ.

לטיף ברטוב, חתן הערב, הציג את הסדרה של ספריו, ואת התמסרותו להצלת תרבות זו. הוא תיאר פכים קטנים מעבודת האיסוף של הזמר הערבי, איתור החומרים וחקר הביוגרפיות של הזמרים. לטיף סיפר על הקשר שנוצר בינו ובין הקוראים, ואיך הוא זוכה להפריה ולתמיכה מכל שוחרי המוזיקה הערבית. כך זכה לסיוע באיתור יצירות  סלימה ונאזם מהמוזיקאי יחזקאל אבו זו'ילי ומוזיקאים אחרים. ההפתעה הייתה שהוגשה לו עוגה גדולה ועליה מוטבעת עטיפת הספר "כוכבים נוצצים,.

השיר הידוע ביותר של נאזם אל רזאלי הוא פוג אל נחל (מעל צמרות הדקלים) שמושמע בכל החפלות הבגדדיות. רזאלי כתב והלחין את השיר.  הלהקה שהייתה באירוע שרה אותו לקול תשואות הקרואים:

מֵעל צמרות הדקלים

איני יודע אם לחיִיךְ קורנים

איני יודע אם הזוהר מֵעַל

חגי קמרט קרא בסיום האירוע שיר שבח ללטיף ברטוב "מלטף המילים: וכך כתב: "אור ושיר/ תחייה ותשורה/ לדורות הבאים/ בענווה וצנעה/ כל זאת עשה:/ אדם אחד, אהבה אחת ועט אחד."