סקירת הסרט החוף הנפרד  KOSHER / מארי רוזנבלום 

 

אני יודעת שהסרט הוקרן בעבר בהוט. אני פגשתי בו היום ואהבתי שכן הוא קשור לנוף שכונתי, להווי שנוצר בימי רחצת הנשים המותרת מתחת למלון הילטון. אומנם הסרט בחר להתרכז על קבוצת נשים דתיות ספציפיות אבל היריעה רחבה הרבה יותר מהמתואר בסרט המרנין הזה.

בימוי ותחקיר :קרין קיינר

צילום: קרין קיינר, עינב גיאת גודמן, ינון סלוצקי, רועי פרג', טל מור

 

במשך שלוש שנים עקבה התסריטאית והבמאית אחר החוף הנפרד לדתיים בתל אביב,

היא זכתה לשיתוף פעולה מצד המצילים. עם הנשים החרדיות זה לקח יותר זמן. בראיונות עיתונאיים סיפרה שהרבנית הזוכה לכבוד רב מהרוחצות ומהמצילים התעלמה במשך תקופה ארוכה מקיומה - פשוט הייתה חולפת על פניה ועל פני המצלמה בלי להניד עפעף וממשיכה בדרכה. עם הזמן נפתחה אליה הרבנית עד כדי כך שהשתיים דיברו באופן חופשי וריינר אף צילמה אותה בביתה בבני ברק..

הסביבה החרדית, בין שבבני ברק ובין שבחוף הנפרד, מצטיירת תמיד לחילוני כיקום נפרד. בצעדה בין חוף הילטון לחוף הכלבים קשה תמידית למציצן מהשורה להתגבר על הרצון לתחוב את העין, מעשה אורי זוהר, לאיזה חרך בגדר הקרשים החומה, ולראות מה לכל השדים מתרחש מעברה השני. "החוף הנפרד" יכול היה לשמש מעין טלסקופ מרחף בחלל הפותח אשנב לפלנטה החרדית הרחוקה. ריינר איתרה חרדית המתקשה להתמודד עם כבלי החוקים הקפדניים ועם בעל קפדן לא פחות, וגם את שלוש בנותיה, המתנדנדות על קו הגבול בין אמונה לנטישה.

חוף הנשים הפרטי הזה הוא כל עולמן של אותן נשים דתיות. הן עוצרות את השגרה, חוברות עם ילדיהם אל השקט המבורך הזה. כאן הן יכולות להישבר, להתלונן ולאגור כח. בסרט מובאות דמויות של נשים כמו זו שבמשבר נישואין, זו שבנותיה מחפשות עצמן, אלמנות מזדקנות, אם לבן עם תסמונת דאון. גלריה של דמויות ומוצאות שמחה ועצב ותנועה בין הגלים.

הסרט עורר בי נשכחות והרגשתי חיבור עצום לדמויות שם. ריינר לא העמיקה עם הדמויות אם כי לדבריה נוצרו חברויות. אהבתי מאוד את החיבור והדאגה בין המצילים והמתרחצות. אם כי היו קטעים שבלטו בבימוי ולא נראו טבעיים, אבל אהבתי את מערכת הקשרים העדינה והיפה שנוצרה ביניהם.

יצויין כי לחוף הנשים מגיעות גם בחורות בביקיני וחוטיני והיה מעניין לשמוע עם חוות דעת הרבנית בנושא.

הרבנים לא אהבו את הכניסה לחוף וממנו ואסרו על הנשים להגיע. כל שנה מחדש יוצאים שני פשקווילים קבועים החתומים על ידי הרבנים והאוסרים על הנשים לרחוץ בחוף הילטון.

הנשים, עפ"י הסרט החליטו להמשיך להגיע לחוף. גם נושא זה לא הגיע למימושו בסרט. "תושבי בני ברק רואים בחוף התל-אביבי את החוף שלהם, וזה לא משתנה.

חפש באתר

טואול - בניית אתרים