שיר:
אל תירא/עמנואל הרוסי

אַל תִּירָא, עַבְדִּי יַעֲקֹב,
הוֹי, חָלַמְתִּי חֲלוֹם,
אַל תִּירָא, עַבְדִּי יַעֲקֹב,
מַה נּוֹרָא הַמָּקוֹם!
נִצָּב לוֹ הַסֻּלָּם
עִם מַלְאֲכֵי שָׁמַיִם,
עוֹלִים וְיוֹרְדִים כֻּלָּם
עִם צְחוֹרֵי-כְּנָפַיִם...

יִישַׁר כּוֹחֲךָ, יַעֲקֹב, אָחָא!
קוּמָה לְדַרְכְּךָ קֶדְמָה, מִזְרָחָה!
לֵךְ קָדִימָה,
אַל תֵּחָתָה,
לֵךְ לְךָ,
כִּי תָּקוּם
הָאָרֶץ עַתָּה
לְךָ וּלְזַרְעֲךָ!

*עמנואל נובוגרבלסקי (1979-1903) נולד באוקריאינה ב-1920 החל ללמוד רפואה באוניברסיטת אודסה. היה תועמלן ציוני, כתב ופרסם שירים בעברית. ב-1924 נשפט לגלות בסיביר, אך קיבל אשרת עלייה לארץ במסגרת חילופים של המשטרה החשאית הרוסית עם שלטונות המנדט.

בארץ חי ועבד בבית הספר החקלאי מקווה ישראל. אחר כך עבר לחיפה, הצטרף לגדוד העבודה ועסק בייבוש ביצות בכברה, עד שחלה בקדחת. עקב המחלה עבר לתל אביב והחל בקריירה של כתיבה. הלך לעזור בשיקום ירושלים לאחר רעידת האדמה בשנת 1927. היה עיתונאי ב"דבר" וב"הארץ", ופרסם שירים ב"משמר לילדים". ידידו מימי אודסה, אביגדור המאירי, גייס אותו לכתיבת מערכונים ופזמונים עבור תיאטרון "הקומקום". הוא כתב גם את תוכניות תיאטרון "המטאטא" בשנותיו הראשונות.

בשנים 1959-1932 עבד לפרנסתו בפרסום ויחסי ציבור. ממלחמת העצמאות עד ראשית שנות ה-50 עמד בראש המחלקה ליחסי ציבור במשרד הביטחון.

הוא היה אחד הפזמונאים הראשונים בארץ שכתבו פזמונים לקולנוע. בשנת 1935 שיתף פעולה עם אלכסנדר פן בכתיבת שירים שילוו את סרטו של הבמאי ברוך אגדתי "זאת היא הארץ - סיפורן של חמישים שנות התיישבות ציונית" לתסריט של אביגדור המאירי.

עסק גם בבלשנות, מילונאות ותרגום. היה בקי בארמית, רוסית, לטינית, גרמנית, יידיש ואנגלית.  פרסם מילון רוסי-עברי.