סקירת הסרט "עיניים שלי"/ מארי רוזנבלום
ישראל/גרמניה 2019 , דרמה ניאו ריאליסטית, 112
במאי: ירון שני
זהו סרטו עטור הפרסים של ירון שני יוצר "עג'מי" שביים כתב וערך.
סרט זכה בפרס אופיר לבמאי ירון שני ולשחקן הראשי ערן נעים. זוכה בפרס הסרט הטוב של פסטיבל הקולנוע הירושלמי וחביב הקהל. מועמד לשש קטגוריות שונות. ערן נעים, השחקן, מועמד סופי לפרס השחקן הראשי בתחרות פרסי אסיה והפסיפיק.
הסיפור- רשי (ערן נעים) קצין משטרה ותיק ומוערך חי עם אשתו (סתיו אלמגור) ועם יסמין , בתה המתבגרת מנישואיה הקודמים (סתיו פטאי). הוא חשוף למקרים קשים יומיומי וגם בביתו שלו יש מתח כאשר הוא אינו מוכן לקבל את התנהגותה המרדנית של בתו החורגת ויש עימותים רבים בבית ומחוצה לו. חייו מתהפכים כשהוא מואשם כי פגע מינית בשני נערים אותם חקר במסגרת עבודתו. ככל שהחקירה מתארכת המשפחה נכנסת לכאוס ומסע אימים וחוסר אונים מצד אשתו.
הסרט הופק במסגרת "טרילוגיה של אהבה" שיצר שני- "עיניים שלי", "עירום", ו-"לידה". שלושה סרטים עלילתיים באורך מלא. יש קשר עלילתי בין שלושתם אך ניתן לצפות בכל אחד מהם בנפרד.
יצויין כי שני משתמש בשחקנים לא מקצועיים שעוברים תהליך ארוך של היטמעות בדמות. הוא מחפש תוכן על אדם שעבר עליו משהו גדול בחייו עד שהדמות מתקרבת לקיצה ואנחנו מתקרבים אתה לקץ זה. כך אנו מגלים את משמעות החיים. קשה לנסח במילים את אשר מתרחש על המסך. משהו חי וגולמי, ראשוני, בלתי נשלט.
על אף הקושי שלי לעקל את הסרט הוא מושלם, כתיבה ובימוי טובים מאוד ללא זיוף. קשה להאמין כי ערן נעים, רשי, לא למד משחק מימיו.
סרט חזק שחבל להחמיץ.
