שיר:
המלט בסטפני גרין/ אושרית מינץ 


הַמְלֶט יוֹשֵׁב רֶגֶל

עַל רֶגֶל

בְּסַטְּפֵנִי גֵּרִין

 מְשַׂחֵק שָׂח

עִם מֶלֶךְ הַמְּלִיחִים,

וּבַבַּיִת הַשָּׁכֵן

סוֹרֶקֶת אוֹפְלֶיהָ

אֶת שְׂעָרָהּ הָאָפֵל,

מוֹרֶטֶת גַּבּוֹת

וּמְהַרְהֶרֶת

עַל שִׂמְלָה זוֹ

אוֹ אַחֶרֶת

שֶׁתּוּכַל לִלְבֹּשׁ

כְּשֶׁהִיא מְזַמֶּרֶת

בָּרֹאשׁ ...

שֵׁיְקְסְפִּיר חוֹזֶה

אוֹתָהּ בְּמִינִי

כְּשֶׁהַמֶּלֶט מוֹרֵט

שְׂעַר רֹאשׁוֹ אוֹ

צוֹחֵק בְּלֹא קוֹל

לִבְדִיחוֹת שֶׁשָּׁמַע

כְּשֶׁעוֹד הָיָה יֶלֶד

בִּזְרוֹעוֹת הַלֵּיצָן

הַזְּקֵנוֹת.

הַצִּפּוֹר תִּבְנֶה

קֵן

מִקְּצָת קַשׁ וּקְצָת

תֶּבֶן.

וְהַלֵּב אַף כִּי אֵינֶנּוּ

מֵאֶבֶן,

לֹא אֶבְכֶּה

הִיא אָמְרָה,

רַק אֶצְחַק בֶּאֱמֶת

כִּי הִיטְלֵר כְּבָר מֵת,

שֶׁלֹּא כְּמוֹ פּוֹלוֹנְיוֹס,

וְהַמְלֶט בִּכְתֹנֶת פַּסִּים

יִשָּׁלֵם עוֹד מִסִּים

וְאוֹפְלֶיהָ תַּחֲלֹם לֶאֱהֹב

וְתָשִׁיר עַל פְּרָחִים ...

וְהַסּוֹף?

אֶת הַסּוֹף

כְּבָר יוֹדְעִים הַצּוֹפִים.

( השיר מתכתב עם  מחזה של המחזאי היהודי-אנגלי ברנרד קופס )